מצודת ציון על תהילים· רבי דוד אלטשולר
פרק נ
פסוק א
מבואו. שקיעתו כמו כי בא השמש (בראשית כ״ח:י״א):
פסוק ב
מכלל. מלשון כל ור״ל כלול בכל היופי וכן לבושי מכלול (יחזקאל כ״ג:י״ב) הופיע. האיר וזרח:
פסוק ג
יחרש. ישתוק:
תאכל. תשרף:
נשערה. מלשון סערה:
פסוק ז
ואעידה. ענין התראה שדרכה להיות בעדים:
פסוק ט
ממכלאתיך. מלשון בית הכלא והוא גדרות הצאן:
עתודים. הם הזכרים מן העזים:
פסוק י
אלף. מנין מרובה אחז הכתוב:
פסוק יא
וזיז. ר״ל הזז ממקום למקום וכן וזיז שדי ירענה (לקמן פ):
שדי. כמו שדה:
פסוק יג
אבירים. חזקים:
פסוק טו
אחלצך. אוציאך:
פסוק יח
ותרץ. מלשון רצון וחפץ:
פסוק יט
תצמיד. ענין חבור כמו צמיד פתיל (במדבר יט):
פסוק כ
דופי. דברי גנות:
פסוק כא
והחרשתי. ושתקתי:
דמית. מל׳ דמיון ומחשבה:
אוכיהך. מלשון ויכוח ואערכה. ענין סדור:
פסוק כב
נא. עתה:
פסוק כג
ושם. מלשון שימה: