מצודת ציון על תהילים· רבי דוד אלטשולר
פרק מט
פסוק ב
האזינו. הטו אוזן:
חלד. אנשי הזמן:
פסוק ג
בני אדם. המון העם:
בני איש. הגדולים שבהם כמו הלא איש אתה (ש״א כו):
פסוק ד
והגות. ומחשבות:
פסוק ו
עקבי. עקב הרגל:
פסוק ז
חילם. עשרם:
יתהללו. ישתבחו:
פסוק ח
כפרו. פדיון נפשו:
פסוק ט
ויקר. דבר אשר תקשה מציאותו קרוי יקר וכן ודבר ה׳ היה יקר (ש״א ג):
פסוק י
השחת. בור הקבר:
פסוק יא
ובער. שוטה:
חילם. עשרם:
פסוק יג
ביקר. מלשון יקר:
נדמו. מלשון דמיון:
פסוק יד
כסל. מל׳ כסילות:
למו. להם:
ירצו. מלשון רצון:
פסוק טו
שתו. שמו:
ירעם. ישברם:
וירדו. וימשלו:
וצורם. מלשון צור ור״ל חזקם לבלות. מלשון בליה ורקבון:
מזבול. ענין מדור כמו בית זבול לך (מ״א ח):