מצודת ציון על שמואל ב· רבי דוד אלטשולר
פרק יט
פסוק א
וירגז. ויחרד:
עלית. מלשון עלה:
וכה. וכן:
פסוק ה
לאט. עטף וכסה, כמו (מלכים א יט יג): וילט פניו באדרתו:
פסוק ז
לו אבשלום. אם אבשלום, כמו (שופטים ח יט): לוא החייתם:
פסוק ח
ילין. מלשון לינה:
פסוק י
נדון. מלשון דין וויכוח:
פסוק יא
מחרישים. שותקים:
פסוק יד
תמרו. כמו תאמרו באל״ף:
פסוק יח
וצלחו. ועברו, ודוגמתו (שם יד ו): ותצלח עליו רוח ה׳:
פסוק יט
העברה. רוצה לומר ספינה שעוברים בה רוחב המים:
לעביר. כמו להעביר:
פסוק כ
העוה. מלשון עון:
פסוק כב
התחת. האם במקום:
קלל. מלשון קלות ובזיון:
פסוק כג
לשטן. למקטרג:
פסוק כה
בן שאול. אף בן הבן יקרא בן:
עשה. תקן, וכן (בראשית יח ז): וימהר לעשות אותו:
שפמו. שער שעל השפה, וכן (ויקרא יג מה): ועל שפם יעטה:
פסוק כז
רמני. מלשון רמאות:
אחבשה. ענין תקון האוכף:
לי. לצרכי:
פסח. חגר:
פסוק כח
וירגל. ענין רכילות ולשון הרע, כמו (תהלים טו ג): לא רגל על לשונו:
פסוק כט
אנשי מות. רצה לומר חייבי מיתה:
ותשת. ותשם:
פסוק ל
השדה. הוא כולל כל הנחלה:
פסוק לא
אחרי. הוא כענין הואיל, כמו (יחזקאל כ לט): ואחר אם אינכם שומעים:
פסוק לב
את המלך. עם המלך:
לשלחו. ענין לויה:
פסוק לג
כלכל. ענין ספוק המזון, כמו (בראשית מה יא): וכלכלתי אותך:
פסוק לה
כמה. מהו המספר:
פסוק לו
שרים ושרות. משוררים ומשוררות:
פסוק לז
יגמלני. ענין השבת הטובה:
פסוק מג
על איש ישראל. אל איש ישראל:
נשאת נשא. ענין תשורה ומתן, כמו (אסתר ב י): ויתן משאת כיד המלך:
פסוק מד
ידות. חלקים:
הקלתני. מלשון קלות ובזיון:
ויקש. מלשון קשה: