מצודת ציון על שמואל ב· רבי דוד אלטשולר
פרק יח
פסוק א
ויפקוד. מנה אותם:
פסוק ג
נס ננוס. נברח:
פסוק ד
אל יד. אל מקום:
פסוק ה
לאט. ענין נחת, כמו (בראשית לג יד): אתנהלה לאטי:
פסוק ח
וירב. מלשון רבוי:
פסוק ט
ויקרא. מלשון מקרה:
שובך. כמו סובך בסמ״ך, והוא ענין ענף, כמו (שם כב יג): בסבך בקרניו ויקרא כן על שם שנאחזים ומסובכים זה בזה:
האלה. שם אילן מה:
פסוק יא
עשרה כסף. תרגם יונתן: עסר סלעין דכסף:
פסוק יב
ולו אנכי. ואם אנכי, וכן (שופטים ח יט): לו החייתם אותם:
פסוק יג
או עשיתי. אם עשיתי:
יכחד. ענין העלמה:
מנגד. מרחוק:
פסוק יד
כן. ענין טוב ונכון, כמו (שם יב ו): ולא יכין לדבר כן:
אוחילה. אבקש, כמו (מלכים ב ה ג): אחלי אדוני:
שבטים. שרביטים:
ויתקעם. ותחבם:
בלב האלה. באמצעית האלה, ועל כי הלב הוא באמצע הגוף, הושאל המלה ההיא לכל מצוע, וכן (דברים ד יא): עד לב השמים:
פסוק טו
כלי יואב. כלי זיינו:
פסוק טז
חשך. מנע, כמו (בראשית כב טז): ולא חשכת:
פסוק יז
הפחת. בור וחפירה:
גל. תל גדול:
פסוק יח
מצבת. מלשון מצבה, רוצה לומר בנין גבוה:
יד אבשלום. מקום אבשלום:
פסוק יט
ארוצה. ענין מהירות ההליכה:
פסוק כב
ויהי מה. רצה לומר יהיה מה שיהיה, ודוגמתו (איוב יג יג): ויעבור עלי מה, ופירושו יעבור מה שיעבור:
פסוק כג
הככר. המישור, והוא ככר הירדן:
פסוק כח
סגר. מסר, כמו (עמוס א ו): להסגיר לאדום:
פסוק כט
ההמון. העם הרב:
פסוק ל
סוב. מלשון סבוב והפנה:
כה. הנה: