אור ברסלב

מצודת ציון על שמואל ב· רבי דוד אלטשולר

פרק ח

פרק ז

פסוק א

מתג. הוא כעין רסן עשויה להנהיג בה הבהמה, כמו (משלי כו ג) מתג לחמור:

האמה אמת הזרוע, וכן (דברים ג יא): באמת איש:

פסוק ב

ומלא החבל. מדת חבל שלם:

פסוק ג

להשיב. מלשון השבה:

ידו. מקומו:

פסוק ד

פרשים. הם רוכבי הסוסים הרגילים בזה:

ויעקר. הסיר העיקר, והם הרגלים, שהם העיקר בבהמה, וכן (יהושע יא ו): סוסיהם תעקר:

רכב. הם מארבעה סוסים:

פסוק ו

נציבים. פקידים וממונים:

פסוק ז

שלטי. כעין מגן:

אל עבדי. על עבדי:

פסוק יא

כבש. ענין לכידה:

פסוק יז

ושריה. ובדברי הימים (א יח טז) קראו שושא, ולמטה (לעיל כ כה) קראו שוא, ובשלש השמות היה נקרא, והוא כלל גדול בנביאים בכל מקום שנאמר פעם כן ופעם כן:

פסוק יח

כהנים. רוצה לומר ראשים ושרים:

תוכן העניינים

מצודת ציון על שמואל ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה