מצודת ציון על שמואל ב· רבי דוד אלטשולר
פרק ב
פסוק א
אנה. לאיזה מקום, כמו (דברים א כח): אנה אנחנו עולים:
פסוק ו
ואמת. ענינו כמו חסד, וכן (לקמן טו כ): והשב וגו׳ חסד ואמת:
פסוק יג
ויפגשום. פגעו אלה באלה:
ברכת. הוא מקום הבנוי באבנים ובסיד, ושם מתכנסים המים, וכן (ישעיהו לו ב): הברכה העליונה:
פסוק טז
ויחזיקו. אחזו בכח:
חלקת הצורים. רוצה לומר מישור שנלחמו בה בחדודי חרב, כי חלקת הוא ענין מישור, כמו (בראשית לג יט): חלקת השדה, והצורים הוא ענין חדוד, כמו (תהלים פט מד): אף תשיב צור חרבו:
פסוק יח
הצבים. מלשון צב, בלשון רבים:
פסוק כא
חלצתו. כן יקרא המלבוש, וכן (שופטים יד יט): ויקח את חליצותם:
ולא אבה. ולא רצה:
פסוק כג
תחתיו. במקומו:
פסוק כד
באה. שקעה, כמו (בראשית כח יא): כי בא השמש:
פסוק כה
לאגודה אחת. רוצה לומר לקבוצה אחת, כמו (עמוס ט ו): ואגודתו על ארץ יסדה:
גבעה. הר:
פסוק כו
הלנצח. הלעולם:
ועד מתי. עד איזה זמן:
פסוק כז
לולא. אם לא:
נעלה. ענין סלוק, כמו (במדבר ט כא): ונעלה הענן:
פסוק כט
בערבה. במישור:
הבתרון. שם מחוז:
פסוק ל
ויפקדו. נחסרו, כמו (שם לא מט): ולא נפקד ממנו איש:
פסוק לא
מתו. כמו ומתו, ומוסב על הכו וגו׳, לומר הכו מבנימין וגו׳ ומתו:
פסוק לב
בית לחם. בבית לחם:
ויאור. מלשון אור: