אור ברסלב

מצודת ציון על שמואל ב· רבי דוד אלטשולר

פרק א

פסוק ב

ואדמה. עפר:

פסוק ג

אי מזה. איה המקום שתאמר מזה אני בא:

נמלטתי. ענין השמטה והצלה:

פסוק ו

נקרא נקריתי. מלשון מקרה:

נשען. נסמך:

ובעלי הפרשים. הם הרגילים הרבה ברכיבה:

הדביקוהו. רצה לומר באו קרוב לו:

פסוק ט

השבץ. חולי הרתת, כן תרגם יונתן:

פסוק י

הנזר. העטרה:

ואצעדה. שם העדי שעל הזרוע, וכן (במדבר לא נ): אצעדה וצמיד:

פסוק טו

פגע. ענין מכת מות, כמו (שמואל א כב יח): ופגע בכהנים:

פסוק טז

ענה. העיד כמו (שמות כ יג): לא תענה:

פסוק יט

הצבי. ארץ ישראל קרויה ארץ צבי, כמו שכתוב (יחזקאל כ ו): צבי היא לכל הארצות, והוא ענין פאר וחמוד, כמו (ישעיהו כח ה) לעטרת צבי. והה״א של הצבי, היא ה״א הקריאה, כמו (ירמיהו ב לא): הדור אתם ראו:

במותיך. ענינו מקומות גבוהים והרים, כמו (דברים לב יג): ירכיבהו על במתי ארץ:

פסוק כ

תעלזנה. אף הוא ענין שמחה, כמו (תהלים צו ב): יעלוז שדי. וכפל הדבר במלות שונות כדרך המקונן:

פסוק כא

הרי בגלבוע. כמו הרים בגלבוע:

נגעל. ענין מאוס ותעוב, כמו (ויקרא כו ל): וגעלה נפשי:

מגן. הוא כעין מלבוש עשוי מעור שלוק, ומשוח בשמן להחליק מעליו מכת חרב וחנית, ולובשים אותו במלחמה להגן:

פסוק כב

נשוג. כמו נסוג בסמ״ך, וענינו החזרה לאחור, כמו (ישעיהו נט יג): ונסוג מאחר אלהינו:

פסוק כג

והנעימים. ענין אהוב וחביב וערב, כמו (משלי ב י): ודעת לנפשך ינעם:

נפרדו. מלשון פרוד ופרישה:

פסוק כד

אל שאול בכינה. מלשון בכי:

שני. תולעת שני, והוא צמר צבוע אדום:

עדנים. כל דבר המפנק, בין מאכלים טובים, בין מלבושי פאר וכדומה, יקראו עדן, וכן (משלי כט יז): ויתן מעדנים לנפשך:

עדי. ענין קשוט, כמו (ירמיהו ד ל): תעדי עדי זהב:

פסוק כו

צר. מלשון צרה ודאגה:

אחי. חביב כאח:

נפלאתה. ענינו דבר אשר תקשה השגתו ותמוה, כמו (שמות טו יא): עשה פלא:

תוכן העניינים

מצודת ציון על שמואל ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה