מצודת ציון על שמואל א· רבי דוד אלטשולר
פרק לא
פסוק ב
וידבקו. השיגום, עד שהיו דבוקים להם:
פסוק ג
המורים. הזורקים בחצים, כמו (לעיל כ לו): אשר אנכי מורה:
ויחל. מלשון חלחלה ופחד:
פסוק ד
שלוף. ענין הוצאת החרב מתעדה, כמו (לעיל יז נא): וישלפה מתערה:
ודקרני. ענין נעיצה, כמו (זכריה יב י): אשר דקרו:
והתעללו. ענין לעג שחוק ובזיון, כמו (במדבר כב כט): התעללת בי:
ולא אבה. ולא רצה:
פסוק ח
לפשט. להסיר בגדיהם, כמו (ויקרא ו ד): ופשט את בגדיו:
נופלים. רוצה לומר נופלים בארץ פגרים מתים:
פסוק ט
כליו. בגדיו וכלי זיינו:
וישלחו. את שלוחיהם:
בית עצביהם. אנשי בית עבודה זרה הקרוים עצבים, כי מעציבים לב עובדיהם, צועקים אליהם ואינם עונים:
פסוק י
עשתרות. שם עבודה זרה מה:
גויתו. גופו, כמו (דניאל י ו): וגויתו כתרשיש:
תקעו. תלאו, [תלו] כמו (במדבר כה ד): והוקע אותם לה׳:
פסוק יג
האשל. שם אילן מה:
ויצומו. התענו:
סוף הספר