מצודת ציון על שמואל א· רבי דוד אלטשולר
פרק ל
פסוק א
פשטו. התפזרו לשלול שלל:
פסוק ב
וישבו. מלשון שביה:
פסוק ו
לסקלו. לרגמו באבנים:
פסוק ח
ארדוף. תחסר ה״א השאלה, ומשפטו: הארדוף, ודוגמתו (בראשית ג א): אף כי אמר אלהים, ומשפטו: האף, בה״א השאלה:
פסוק י
פגרו. נחלשו, ובדברי רבותינו ז״ל (שבת קכט ב): יומא דמפגרי ביה רבנן:
פסוק יב
פלח. חתיכה, כמו (שיר השירים ד ג): כפלח הרמון:
דבלה. תאנים דרוסות יחד, עד שנעשים גוף אחד, וכן (לעיל כה יח): ומאתים דבלים:
צמוקים. ענבים יבשים, והוא מלשון (הושע ט יד): ושדים צומקים:
פסוק יג
ואי מזה. איה העם שתאמר מזה אתה:
פסוק טו
הגדוד. החיל:
תסגרני. תמסור אותי, כמו (עמוס א ו): להסגיר לאדום:
פסוק טז
נטושים. מפוזרים, כמו (במדבר יא לא): ויטוש על המחנה:
וחוגגים. ענין רקידה וכרכר, כמו (תהלים קז כז): ויחוגו וינועו כשכור:
פסוק יז
מהנשף. מהערב, כמו (ישעיהו כא ד): נשף חשקי:
פסוק יט
ולא נעדר. ולא נחסר, כמו (שם מ כו): איש לא נעדר:
פסוק כא
פגרו. נחלשו:
פסוק כב
יען. בעבור:
פסוק כד
כחלק וגו׳. וכחלק, רצה לומר כחלק זה, כן חלק זה:
פסוק כה
לחק. לדבר קבוע:
ולמשפט. למנהג, וכפל הדבר במלות שונות:
פסוק כו
לרעהו. לכל רעה ורעה, וכן (איוב מב י): בהתפללו בעד רעהו:
ברכה. מנחה ומתנה, כמו (לעיל כה כז): ועתה הברכה: