מצודת ציון על שמואל א· רבי דוד אלטשולר
פרק כא
פסוק ב
נבה. היא נוב, והה״א בסופה, במקום למ״ד בתחילתה:
פסוק ג
יודעתי. כמו הודעתי:
פלוני. מלשון פלא ומכוסה:
אלמוני. מלשון, אלם, ורצה לומר אין לגלות המקום ולאומרה, כאלם לא יפתח פיו, וכן (מלכים ב ו ח): אל מקום פלוני אלמוני תחנותי:
פסוק ד
תחת ידך. רוצה לומר ברשותך:
פסוק ה
חול. חולין:
פסוק ו
עצורה. מנועה, כמו (דברים י״א:י״ז וז): ועצר את השמים:
לנו. רוצה לומר מעמנו:
כתמול שלשם. רוצה לומר כתמול השלישי שלפני היום:
דרך חול. רוצה לומר ענין חולין:
פסוק ז
המוסרים. מלשון הסרה:
פסוק ח
נעצר. מעוכב, כמו (שופטים יג טו): נעצרה נא אותך:
האדומי. שהיה גר באדום, אבל היה ישראל מלידה:
אביר. ענין חוזק, כמו (בראשית מט כד): אביר יעקב, ורוצה לומר גדול וחשוב:
פסוק ט
ואין. בחיר״ק כמו בציר״י, וכן (לעיל ד כא): אי כבוד:
פה. כאן:
כלי. תרגם יונתן: מני:
נחוץ. ענין מהירות רב, וכן תרגם יונתן: בבהילו:
פסוק י
לוטה. מכורך ומעוטף, כמו (מלכים א יט יג): וילט פניו באדרתו:
בשמלה. בבגד:
האפוד. הוא שם כולל גם לחושן:
זולתה. חוץ ממנה:
בזה. במקום הזה:
פסוק יב
יענו. ענין הרמת קול, כמו (דברים כז יד): וענו הלוים קול רם:
במחולות. שם כלי זמר:
פסוק יד
וישנו. מלשון השתנות וחלוף:
טעמו. ענין דבור החכמה, כמו (איוב יב כ): וטעם זקנים יקח:
ויתהולל. ענין סכלות, כמו (שם פסוק וז): ושופטים יהולל:
ויתו. ענין רושם ושריטה, כמו (יחזקאל ט ד): והתוית תיו:
רירו. רוקו, כמו (איוב ו ו): בריר חלמות:
פסוק טו
משתגע. מראה בעצמו ענין שגעון: