מצודת ציון על שמואל א· רבי דוד אלטשולר
פרק כ
פסוק ג
ואולם. ואבל:
כפשע. מלשון פסיעה וצעדה:
פסוק ו
פקוד. ענין זכרון והשגחה, כמו (בראשית כא א): וה׳ פקד את שרה:
נשאול. מלשון שאלה ובקשה:
לרוץ. לילך במרוצה ומהר:
הימים. השנה, כמו (ויקרא כה כט): ימים תהיה גאולתו:
פסוק ז
כה. כן:
כלתה. ענין סוף וגמר:
פסוק י
יענך. ישיבך:
קשה. תשובה קשה:
פסוק יב
אחקור. מלשון חקירה ודרישה:
פסוק טו
ולא תכרית. רצה לומר לא תמנע:
פסוק יח
ונפקדת. ענין זכרון:
יפקד. ענינו חסרון, כמו (במדבר לא מט): ולא נפקד ממנו איש:
פסוק יט
האזל. ענין הלוך, כמו (איוב יד יא): אזלו מים מני ים, ורצה לומר סימן להולכי אורח:
פסוק כ
צדה. מלשון צד:
אורה. אשליך, כמו (שמות טו ד): ירה בים:
למטרה. הוא הדבר אשר המורים מכוונים להשליך בו, כמו (איכה ג יב): כמטרא לחץ:
פסוק כא
והנה. להצד הזה:
פסוק כב
לעלם. לנער, כמו (לעיל וז נו): בן מי זה העלם:
פסוק כה
ויפקד. מענין חסרון:
פסוק כו
מאומה. כלל לא:
בלתי. ענינו כמו ׳בל׳ ו׳לא׳:
פסוק כט
אמלטה. ענין הצלה והשמטה מדבר מה:
פסוק ל
נעות. מלשון עון ופשע:
המרדות. מלשון מרד:
לבן ישי. כמו בבן ישי, ובא הלמ״ד במקום הבי״ת, וכן (תהלים ט ה): ישבת לכסא, ומשפטו: בכסא:
ערוה ענינו הגלות הדופי, כמו (דברים כד ה): ערות דבר:
פסוק לא
תכון. מלשון הכנה וקיום:
בן מות. איש מות:
פסוק לג
ויטל. השליך:
פסוק לה
למועד. מקום המיועד וקבוע, וכאשר יאמר על זמן קבוע, כמו כן יאמר על מקום קבוע, וכן (איוב ל כג) ובית מועד לכל חי:
פסוק לו
מורה. מלשון יריה והשלכה:
פסוק לז
אחרי הנער. רצה לומר אל הנער כשהוא אחריו:
פסוק לח
חושה. גם היא כענין מהירות, כמו (תהלים לח כג): חושה לעזרתי, וכפל הדבר במלות שונות:
פסוק מא
הגדיל. מלשון גודל ורבוי: