מצודת ציון על שמואל א· רבי דוד אלטשולר
פרק יח
פסוק א
נקשרה. מרוב האהבה, כאלו נפשו קשורה בנפשו ונתחברה בה, והוא מלשון מליצה, וכן (בראשית מד ל): ונפשו קשורה בנפשו:
פסוק ב
נתנו. ענין עזיבה, כמו (במדבר כא כג): ולא נתן סיחון:
פסוק ד
ויתפשט. ענין הסרת המלבוש:
המעיל. שם מלבוש חשוב:
ומדיו. יתר המלבושים:
ועד חרבו. ואפילו חרבו:
פסוק ה
ישכיל. יצליח, כי המצליח נראה הוא כעושה בהשכל:
פסוק ו
לשיר. לשורר:
והמחולות. שם כלי שיר, כמו (שמות טו כ): בתופים ובמחולות:
ובשלשים. כלי שיר בעלת שלשת יתרים:
פסוק ז
ותענינה. ענין הרמת קול, כמו (דברים כז יד): וענו הלוים וגו׳ קול רם:
המשחקות. משמחות:
ברבבותיו. רבבה הוא עשרת אלפים:
פסוק ח
נתנו. ענינו האמירה על הדבר, וכן (לעיל א טז): אל תתן את אמתך:
פסוק ט
עוין. מלשון עין, ומלשון עיון, ורוצה לומר תמיד היה מעיין ומחשב בו בעין רעה:
פסוק י
ותצלח. ועברה:
ויתנבא. תרגם יונתן: ואשתטי, רוצה לומר היה מדבר דברי שטות, ואמר לשון נבואה, כי הנביא והשוטה מדברים דברי רמזים, זה לנבואתו וזה לשטותו:
פסוק יא
ויטל. השליך, כמו (יונה א ה): ויטילו את הכלים:
ובקיר. בכותל:
פסוק יד
לכל דרכיו. בכל דרכיו, הלמ״ד במקום בי״ת, כמו (ויקרא כו ז): לפניכם לחרב:
משכיל. מצליח:
פסוק טו
ויגר. פחד, כמו (במדבר כב ג): ויגר מואב:
פסוק כב
בלט. בחשאי, כמו (שופטים ד כא): ותבוא אליו בלט:
פסוק כג
הנקלה. מלשון קל:
רש. עני:
ונקלה. הוא הפך המכובד:
פסוק כה
במוהר. מתן הבתולות נקרא מוהר, כמו (שמות כב טז): כמוהר הבתולות:
פסוק כו
מלאו. נשלמו:
פסוק כט
ויאסף. כמו ויוסף בוי״ו:
לרא. מלשון מורא ופחד:
פסוק ל
מדי. בכל זמן, וכן (לעיל א ז): מדי עלותה:
שכל. הצליח:
וייקר. מלשון יקר ומכובד: