מצודת ציון על שמואל א· רבי דוד אלטשולר
פרק יד
פסוק א
הלז. הזה, כמו (מלכים ב כ״ג:י״ז וז): מה הציון הלז:
פסוק ד
המעברות. מלשון עבר וצד:
על מצב. אל מצב:
שן הסלע. בולט היה כשן:
פסוק ה
מצוק. מוצב, וכן (שמואל ב טו כד): ויציקו את ארון:
מול. נגד:
פסוק ו
מעצור. ענין מניעה, כמו (בראשית טז ב): עצרני ה׳ מלדת:
פסוק ח
ונגלינו. מלשון גלוי:
פסוק ט
כה. כן:
דומו. המתינו, כמו (יהושע י יב): שמש בגבעון דום:
הגיענו. מלשון הגעה:
תחתינו. במקומינו:
פסוק יא
החורים. מלשון חור ונקב:
פסוק יב
ויענו. ענין אמירה:
פסוק יד
מענה. הוא הקו הישר, שיחרוש החורש כשיעור הראוי, וחוזר וחורש אצלו כמדתו, עד כלותו כל השדה, כמו (תהלים קכט ג): האריכו למעניתם:
צמד. זוג:
פסוק טו
ותרגז. ענין רעדה:
פסוק טז
הצופים. העומדים במקום גבוה, ומשם צופים למרחוק לראות מה נעשה במלחמה:
ההמון. העם רב:
נמוג. ענין המסה, ורוצה לומר, מוכה ומנוגע:
והלום. ענין הכאה, כמו (שופטים ה כו): והלמה סיסרא:
פסוק יז
פקדו. ענין השגחה, כמו (ירמיהו טו טו): זכרני ופקדני:
פסוק יח
הגישה. הקריבה:
ובני ישראל. הוי״ו היא במקום עם, וכן (שמות א ה): ויוסף היה במצרים, ורוצה לומר עם יוסף:
פסוק יט
אסוף. ענין הכנסה, כמו (בראשית מט לג): ויאסוף רגליו:
פסוק כ
ויזעק. ענין אסיפה:
פסוק כב
וידבקו. רוצה לומר רדפו להתקרב אליהם:
פסוק כד
נגש. קרב:
ויואל. מלשון אלה ושבועה:
טעם. הלוקח אל פיו מעט מן המאכל ואין בה לרדת חדרי בטן, יקרא טעימה:
פסוק כה
ביער. הקנים שגדל בהם הדבש, יקראו יער, כמו (שיר השירים ה א): אכלתי יערי עם דבשי:
פסוק כו
הלך. מלשון הליכה, ורוצה לומר זב:
פסוק כז
ותארנה. מלשון אורה:
פסוק כט
עכר. ענין השחתה ובלבול, כמו (בראשית לד ל): עכרתם אותי:
אורו. מלשון אור:
פסוק ל
לוא. כמו אם:
משלל. מבזה:
רבתה. מלשון רבוי:
פסוק לב
ויעט. ענין פריחה, כמו (לקמן כה יד): ויעט בהם, ורוצה לומר במהירות רב:
פסוק לג
בגדתם. פשעתם:
גלו. גלגלו:
פסוק לד
פוצו. התפזרו, כמו (שמות ה יב): ויפץ העם:
שיהו. שה שלו:
בזה. במקום הזה:
פסוק לה
אותו. עמו:
פסוק לו
ונבוזה. מלשון בזה ושלל:
הלום. לפה, כמו (שם ג ה): אל תקרב הלום:
פסוק לח
פנות. מלשון פינה וזויות:
פסוק לט
ישנו. מלשון יש:
פסוק מ
לעבר. לצד:
פסוק מא
הבה. תנה, כמו (בראשית כט כא): הבה את אשתי:
תמים. מלשון תם, רוצה לומר דבר שלם ואמת:
פסוק מז
ירשיע. יחריד ויבלבל, וכן (איוב לד כט): והוא ישקיט ומי ירשיע, והוא על שם שנכון ביד הרשע חרדה ובלבול:
פסוק מח
ויעש. ענין אסיפה, כמו (במדבר כד יח): וישראל עושה חיל:
חיל. אנשי חיל:
שוסהו. ענין דריכה ורמיסה, כמו (שופטים ב יד): שוסים וישוסו:
פסוק נב
בן חיל. הוא היודע תחבולות המלחמה:
ויאספהו. הכניסו אליו: