מצודת ציון על שיר השירים· רבי דוד אלטשולר
פרק ו
פסוק א
אנה. להיכן כמו אנה אלך מרוחך (תהלים קלט ז):
פסוק ב
לרעות. מלשון מרעה:
פסוק ד
כתרצה. שם עיר מלוכה למלכי ישראל:
נאוה. נאה ויפה:
איומה. מלשון אימה ופחד:
כנדגלות. מלשון דגל ורוצה לומר מחנות בעלי דגל:
פסוק ה
הסבי. מלשון סבוב והחזרה:
הרהיבוני. ענין התחזקות כמו תרהיבני בנפשי עוז (תהלים קלח ג):
שגלשו. ענין מריטת השער:
פסוק ו
מתאימות. מלשון תאומים:
ושכולה. רוצה לומר חסרון ופגם ואמר בלשון השאלה:
פסוק ז
כפלח. ענין בקוע כמו כפלח תחתית (איוב מא טז):
רקתך. הוא גובה הפנים שאצל העין מזה ומזה וכן ותתקע את היתד ברקתו (שופטים ד יא):
מבעד. מבפנים:
לצמתך. היא המסוה המכסה את הפנים וכן גלי צמתך (ישעיה מז ב):
פסוק ח
ועלמות. נערות וכן עלמות אהבוך (לעיל א א):
פסוק ט
ברה. מלשון ברור ונקי:
ויאשרוה. ענין הלול ושבח כמו אשרי האיש (תהלים א א):
פסוק י
הנשקפה. ענין ראיה והבטה כמו בעד החלון נשקפה (שופטים ה כח):
שחר. כוכב השחר:
איומה. מלשון אימה ופחד:
כנדגלות. מלשון דגל של מחנות עם:
פסוק יא
באבי הנחל. בצמחי הנחל כמו עודנו באבו (איוב ח יב):
הפרחה. מלשון פרח:
הנצו. הוא חנטת הפרי כשהפרח נופל כמו ויוצא פרח ויצץ ציץ (במדבר יז כג):
פסוק יב
שמתני. מלשון שימה ועשיה:
עמי. היו״ד יתירה כמו שוכני סנה (דברים לג טז) ורבים כמוהו:
נדיב. ענין שררה כי דרך השר לנדב ולתת מתן: