מצודת ציון על שיר השירים· רבי דוד אלטשולר
פרק ה
פסוק א
באתי. עבר במקום עתיד וכן אריתי אכלתי שתיתי:
אריתי. ענין לקיטה, כמו וארוה כל עוברי דרך (תהלים פ יג):
יערי. כן יקראו הקנים שגדל בהם הדבש וכן ביערת הדבש (ש״א יד כז):
ושכרו. ענין השתיה יותר מכדי המדה:
דודים. אהובים:
פסוק ב
ער. מלשון הערה והקצה:
דופק. ענין ההכאה בנחת על הדלת כמו מתדפקים על הדלת (שופטים יט כב):
תמתי. מלשון תמימות והוא הפוך המרמה:
קוצותי. הוא שער הראש התלוי למטה וכן קווצותיו תלתלים האמור למטה:
רסיס. ענין זלוף ונטיפה וכן לרוס את הסולת (יחזקאל מו יד):
פסוק ג
פשטתי. ענין הסרת המלבוש:
איככה. מלשון איך:
אטנפם. מלשון טינוף ולכלוך:
פסוק ד
שלח. ענין הושטה:
החור. הנקב:
המו. מלשון המייה והוא ענין צער והכמרת רחמים וכן ועל כן המו מעי לו (ירמיה לא יט):
עליו. בעבורו:
פסוק ה
עובר. ענין התפשטות:
כפות המנעול. הכלי שסוגרין בו הדלת קרוי מנעול כמו מנעוליו ובריחו (נחמיה ג) וכפות הם ידות המנעול הנתחבים במקום העשוי להם לסגור הדלת, והוא מלשון כף היד:
פסוק ו
חמק. ענין סבוב כמו עד מתי תתחמקין (ירמיה לא כא):
פסוק ז
פצעוני. היא מכה המוציאה דם וכן פצע תחת פצע (שמות כא כה). נשאו. לקחו. וכן ובתים ונשאו (מיכה ב ב):
רדידי. הוא שם תכשיט מה מרודד ודק וכן והצניפות והרדידים (ישעיה ג כג):
פסוק י
צח. ענין בהירות הלובן כמו צחו מחלב (איכה ד ז):
דגול. מלשון דגל והוא הנס שנושאים לפני כל מחנה ומחנה וכן איש על דגלו (במדבר ב ב):
מרבבה. רבוא הוא עשרת אלפים:
פסוק יא
כתם פז. זהב טוב ויקר כמו בכתם אופז (דניאל י ה):
קווצותיו. הוא שער הראש התלוי למטה:
תלתלים. מלשון תל וגובה:
כעורב. שם מין עוף:
פסוק יב
אפיקי מים. מקומות שהמים שוטפים ונגרים בחוזק וכן כאפיקים בנגב (תהלים קכו ד):
פסוק יג
לחיו. הוא המקום מתחת לעין:
כערוגת. הוא תלם המחרישה כמו מערוגות מטעה (יחזקאל יז ז):
מגדלות. גידולי מרקחים. כן יקראו הסממנים המעורבים השמורים לזמן מרובה. וכן רוקח מרקחת (שמות ל כה):
שושנים. שם עשב המריח:
עובר. רוצה לומר מתפשט:
פסוק יד
גלילי. אופני המרכבה כמו על גלילי כסף (אסתר א ו):
בתרשיש. שם אבן יקר:
מעיו. על הבטן יאמר שבו המעים:
עשת. ענין בהירות וזכות וכן ברזל עשות (יחזקאל חז יט):
שן. היא שן הפיל:
מעולפת. ענין עטוף וכסוי כמו ותתעלף (בראשית לח יד):
פסוק טו
שוקיו. הוא פרק מפרקי הרגל:
שש. אבן שיש:
מיוסדים. מלשון יסוד:
אדני. הוא הדבר שהעמוד תקוע בו וכן אדני כסף (שמות כו יט):
פז. הוא המובחר שבזהבים:
פסוק טז
חכו. הוא מה שממעל הלשון והוא מכלי הדבור:
ממתקים. מלשון מתוק: