מצודת ציון על שיר השירים· רבי דוד אלטשולר
פרק ג
פסוק ב
בשוקים וברחובות. כפל המלה בשמות נרדפים וכן אדמת עפר (דניאל יב ב):
פסוק ד
כמעט. באה הכ״ף לאמתת הדבר וכן מכרה כיום (בראשית כה לא):
ארפנו. מלשון רפיון:
הורתי. מלשון הריון ורוצה לומר אמי שהרתה אותי והוא כפל ענין במלות שונות:
פסוק ה
תעירו תעוררו. מלשון התעוררות:
פסוק ו
כתמרות. מלשון אילן תמר, ורוצה לומר עמוד עשן זקוף כאילן תמר וכן ותמרות עשן (יואל ג ג):
מקטרת. הבערת הבשמים להריח קרוי קטרת בלשון מקרא:
מור ולבונה. שמות מיני בושם:
אבקת. רוצה לומר בשמים השחוקים דק דק כאבק וכן יקרא עפר הדק. כמו יסכך אבקם (יחזקאל כו י):
רוכל. כן יקרא מוכר הבושם כמו הצורפים והרוכלים (נחמיה ג לב):
פסוק ח
מלמדי. ענין הרגל כמו וילמד לטרוף טרף (יחזקאל יט ו):
על ירכו. על צדו:
פסוק ט
אפריון. הוא המטה שנושאין בה הכלות ובדברי רז״ל הושיבה באפריון (סוטה יב.). וכן קראו רז״ל למטה פוריה, ואמרו על שם שפרין ורבין עליה (כתובות י:):
הלבנון. שם יער בארץ ישראל:
פסוק י
רפידתו. ענין הצעה כמו רפדוני בתפוחים (לעיל ב ה):
מרכבו. מלשון רכיבה:
ארגמן. שם צבע חשוב:
רצוף. ענין גחלת אש, ובידו רצפה (ישעיה ו ו) ודרף המקרא לכנות הפלגת האהבה באש הבוער ומתלהב. וכן רשפיה רשפי אש שלהבת יה (לקמן ח ו):
פסוק יא
בעטרה. בכתר:
חתונתו. מלשון חתן: