מצודת ציון על שיר השירים· רבי דוד אלטשולר
פרק ב · פסוק ט
דומה. מלשון דמיון:
לעופר. כן יקרא ילד האיל וכן יקרא ילד הצבי. כמו שנאמר כשני עפרים תאומי צביה (לקמן ד ה):
משגיח. ענין הבטה בהתבוננת רב:
מציץ. מלשון נצץ והוא גלוי הפרח רוצה לומר מגלה עצמו להיות נראה ונשקף:
החרכים. תרגום של חלון חרכא: