מצודת ציון על שופטים· רבי דוד אלטשולר
פרק טז
פסוק ב
ויתחרשו. ענין שתיקה, כמו (במדבר ל ה) והחריש לה, או הוא מענין חתירת המחשבה, כמו (משלי ג כט) אל תחרוש על רעך רעה:
פסוק ג
המזוזות. הם העמודים מצדי הפתח, מזה ומזה:
ויסעם. מלשון נסיעה, רצה לומר, עקרם ממקומם:
פסוק ה
פתי. ענין הסתה והרבות דברים:
ואסרנוהו. מלשון מאסר:
לענותו. מלשון עינוי:
פסוק ז
יתרים לחים. חבלים משבטים לחים, כמו (איוב ל יא) יתרי פתח:
חרבו. יבשו, כמו (בראשית ח יג) חרבו המים:
וחליתי. תרגם יונתן: ואחלוש:
פסוק ט
וינתק. ענין ההעתק והקריעה לשנים, וכן (ירמיהו ה ה) נתקו מוסרות:
פתיל. חוט כפול ושזור, כמו (במדבר טו לח) פתיל תכלת:
הנערת. הוא פסולת הפשתן המנערים ומשליכים ממנה בעת הנפוץ, כמו (ישעיהו א לא) והיה החסון לנערת, ורצה לומר, חוט המנוער מהפסולת, שהוא נוח להשרף בקל:
בהריחו. מלשון ריח, ועל דרך הרחבה והפלגה ידבר:
פסוק י
התלת. ענין לעג ושחוק, כמו (שמות ח כה) אל יוסף פרעה התל:
פסוק יג
תארגי. מלשון אריגה:
מחלפות. הם קווצות ותלתלי שער הראש, ועל כי יוחלפו בהתגלחם יקראו מחלפות:
המסכת. הוא השתי כשהוא מסודר וערוך על יתד האריג, ובמשנה בנגעים (יא ט) בנפש המסכת והמסדר השתי יקרא מיסך, כמו (משנה שבת ז ב) והמיסך והעושה שתי בתי נירין:
פסוק יד
ותתקע. ענין נעיצה בחוזק רב, כמו (לעיל ד כא) ותתקע את היתד:
ביתד. הוא יתד הארוג, והוא עץ עגול שלפני האורג יכרוך עליו בגלגולו את חוטי השתי המסודר לאחר האריגה, ובמשנה (כלים כא א) נקרא כובד התחתון:
וייקץ משנתו. ענין ההערה מהשינה:
ויסע. עקר ממקומו:
פסוק טז
הציקה. מלשון צוקה וצרה:
ותאלצהו. תרגם יונתן: ודחקתיה, ואין לו דומה במקרא:
פסוק יז
מורה. תער:
פסוק יט
ותישנהו. מלשון שינה:
ותחל. מלשון התחלה:
פסוק כ
ואנער. ענין היקיצה בהתעוררות רב ובגבורה:
פסוק כא
וינקרו. נקבו, כמו (ישעיהו נא א) מקבת בור נקרתם:
בנחשתים. בשלשלאות נחושת:
פסוק כב
ויחל. מלשון התחלה:
לצמח. הוא תחלת הגדול:
פסוק כד
ויהללו. ושבחו:
מחריב. מלשון חורבן וכליון:
פסוק כו
המחזיק. האוחז:
והמישני. מלשון משוש ונגיעה בדבר מה, כמו (תהלים קטו ז) ידיהם ולא ימישון:
נכון. נשען על מכונו:
פסוק כט
וילפת. ענין אחיזה, כמו (רות ג ח) ויחרד האיש וילפת:
התוך. האמצעית, כמו (במדבר לה ה) והעיר בתוך: