מצודת ציון על שופטים· רבי דוד אלטשולר
פרק טו
פסוק א
מימים. מסוף ימים, או מסוף שנה:
ויפקד. ענין זכירה והשגחה, כמו (שמות ג יז) פקוד פקדתי:
פסוק ב
תחתיה. במקומה:
פסוק ד
לפידים. כן נקרא העץ אשר יקשר בו שלהבת, וכן (ישעיהו סב א) כלפיד יבער, וקראם על שם סופם, כי כשהבעיר בהם האש נעשו לפידים:
ויפן. הפנה:
בתוך. באמצע, כמו (במדבר לה ה) והעיר בתוך:
פסוק ה
בקמות. היא התבואה המחוברת לקרקע:
מגדיש. תבואה קצורה מונחים זה על גב זה:
כרם זית. פרדס מאילני זית:
פסוק ח
שוק. הוא פרק האמצעי מן הרגל:
ירך. הוא פרק העליון:
בסעיף. הוא שן הסלע, כמו (ישעיהו ב כא) ובסעיפי הסלעים, והוא לשון מושאל מענף האילן הקרוי ׳סעיף׳, כמו שכתוב (שם יז ו) בסעיפיה פוריה, ועל שם שבולטת מהסלע, כענף מן האילן:
פסוק ט
וינטשו. ענין פזור, כמו (שמואל ב ה כב) וינטשו בעמק רפאים:
בלחי. אמר על שם סופו, שקראו רמת לחי:
פסוק יב
תפגעון. ענין מכת מות, כמו (שמואל ב א טו) גש פגע בו:
פסוק יג
עבתים. חבלים, עבות, שזורים בשלשה כפולים:
פסוק יד
ותצלח. ועברה:
וימסו. מלשון המסה והמגה:
אסוריו. קשוריו שנאסר בהם:
פסוק טו
לחי. כך שם עצם מה מעצמות הראש:
טריה. לחה, כמו (ישעיהו א ו) ומכה טריה:
פסוק טז
חמור חמרתים. צבור צבורים, כמו (שמות ח י) חמרים חמרים:
פסוק יט
המכתש. הגומא שהשן יושב בה עשוי כמכתשת, והוא שם כלי שדוכין בו בשמים:
עין. מעין: