מצודת ציון על שופטים· רבי דוד אלטשולר
פרק ט
פסוק ג
עליו. בעבורו:
פסוק ד
ריקים. ריקנים מכל מעלה:
ופחזים. מהירים במעשיהם מבלי דעת, כמו (בראשית מט ד) פחז כמים, והוא הפוך מן חפזון:
פסוק ה
נחבא. מלשון מחבואה, רוצה לומר, נטמן:
פסוק ו
עם אלון. סמוך לאלון:
פסוק ז
בעלי. ענין אדון, וכן (יהושע כד יא) בעלי יריחו:
פסוק ט
החדלתי. ענין מניעה:
דשני. מלשון דשן ושמן:
לנוע. מלשון תנועה:
פסוק יא
מתקי. מלשון מתוק:
תנובתי. פריי, כמו (איכה ד ט) מתנובת שדי:
פסוק יג
תירושי. ייני:
פסוק יד
האטד. מין קוץ, וכן (בראשית נ י) גרן האטד:
פסוק טו
ותאכל. ותשרף:
פסוק כ
אש. רוצה לומר, להב המחלוקת:
פסוק כב
וישר. מלשון שררה:
פסוק כג
רוח רעה. רוצה לומר, שנאה ומריבה:
פסוק כד
חמס. גזל:
פסוק כז
ויבצרו. הוא תלישת הפרי, כמו (דברים כד כא) כי תבצר כרמך:
וידרכו. להוציא היין מן הענבים, דורכים והולכים על גביהם:
הלולים. שמחות, ובדברי רבותינו זכרונם לברכה (כתובות א) מחמת הלולא:
פסוק כט
צבאך. צבאות עם:
פסוק לא
צרים. מלשון מצור:
עליך. בעבורך:
פסוק לג
ופשטת. ענין פזור, כדרך הנלחמים:
פסוק לד
ראשים. חלקים:
פסוק לז
טבור. מיצוע הארץ וגבהו נקרא ׳טבור׳, על שם שהטבור והוא השרר שבאדם הוא בגובה הגוף ובאמצעיתו, וכן (יחזקאל לח יב) על טבור הארץ:
פסוק לח
איה אפוא. הוא כפל ענין במלות שונות:
פיך. מאמרך:
פסוק מג
ויחצם. ויחלקם:
פסוק מו
צריח. מגדל גבוה יקרא ׳צריח׳, וכן (שמואל א יג ו) ובסלעים ובצריחים, והוא מלשון הרמת קול, כמו (ישעיהו מב יג) יריע אף יצריח, כי הצופה העומד על מגדל גבוה צריך להשמיע דברו בהרמת קול:
פסוק מח
הקרדמות. גרזן שמבקעין בו עצים, כמו (שמואל א יג כ) את קרדמו:
שוכת. ענף גדול ובמשנה (בבא קמא י ב) לא יקוץ את השוכה, והוא מלשון סכך:
פסוק מט
ויציתו. מלשון הצתה והבערה:
פסוק נא
ומגדל עז. ומגדל חזק:
פסוק נג
פלח. כן נקרא אבן הרחיים, כמו (איוב מא טז) כפלח תחתית:
רכב. הוא האבן העליון מהרחיים, הרוכב על התחתית:
ותרץ. מלשון רציצה ושבירה:
גלגלתו. ראשו, כמו (דברי הימים א י י) ואת גלגלתו:
פסוק נד
לי. עלי:
וידקרהו. ענין תחיבה בגוף, וכן (ישעיהו יג טו) כל הנמצא ידקר: