מצודת ציון על שופטים· רבי דוד אלטשולר
פרק ח
פסוק ב
עוללות. הם הענבים הפחותים הנלקטים בסוף, כמו (ישעיהו יז ו) ונשאר בו עוללת:
מבציר. תחילת הלקיטה תקרא ׳בציר׳, כמו (דברים כד כא) כי תבצור כרמך:
פסוק ג
רפתה. מלשון רפיון:
רוחם. רוח הכעס, כמו (קהלת ז ט) אל תבהל ברוחך לכעוס:
פסוק ה
ככרות. לחם השלם נקרא ככר:
ברגלי. עמי ואחרי:
פסוק ז
ודשתי. מלשון דישה:
את קוצי. עם קוצים:
הברקנים. מין קוצים:
פסוק ט
אתץ. מלשון נתיצה:
פסוק י
שלף. ענין הוצאת החרב מתערה, כמו (יהושע ה יג) וחרבו שלופה:
פסוק יא
השכוני באהלים. הם הערביים השוכנים תמיד באהלים:
פסוק יג
החרס. השמש, כמו (איוב ט ז) האומר לחרס ולא יזרח:
פסוק טז
וידע. תרגם יונתן: ותבר, וכן (יחזקאל יט ז) וידע אלמנותיו:
פסוק יח
איפה. איה פה, ורצונו לומר, מי מאתנו דומה לתארם:
פסוק יט
לו. ענינו כמו אם, וכן (שם יד טו) לו חיה רעה:
פסוק כא
ופגע. עניינו מכת מות, כמו (שמואל ב א טו) גש פגע בו:
השהרנים. מין תכשיט, כמו (ישעיהו ג יח) והשביסים והשהרנים, כי עשויה כדמות ירח, ותרגום של ׳ירח׳ הוא ׳סיהרא׳:
פסוק כד
נזם. היא תכשיט החוטם:
פסוק כו
והנטפות. שם תכשיט נוטף ותלוי מול הלב, כמו (ישעיהו ג יט) הנטפות והשירות:
הענקות. תכשיט סביב הצואר, כמו (משלי א ט) וענקים לגרגרתיך:
פסוק לא
ופילגשו. אשה המיוחדת לאיש בלא כתובה ובלא קדושין:
פסוק לג
בעל ברית. שם עבודה זרה מה: