מצודת ציון על שופטים· רבי דוד אלטשולר
פרק ז
פסוק א
מגבעת המורה. שם מקום:
פסוק ג
ויצפר. תרגום של ׳בוקר׳ הוא ׳צפרא׳, וכן (יחזקאל ז ז) באה הצפירה, ורצונו לומר ישכים בבוקר:
פסוק ד
ואצרפנו. מלשון צרוף וזקוק:
פסוק ה
ילק. ענין לחיכה בלשון, כמו (מלכים א כא יט) ילקו הכלבים:
פסוק ח
צדה. מזון:
החזיק. אחז:
פסוק יא
החמשים. המזוינים, וכן (יהושע א יד) תעברו חמשים:
פסוק יב
נפלים. חונים, כמו (בראשית כה יח) על פני כל אחיו נפל:
פסוק יג
צליל. מלשון צלי, ורצונו לומר חררה אפויה על הגחלים:
מתהפך. מתהפך ומתגלגל, כי בעת הגלגול יתהפך מעבר לעבר:
פסוק יד
איש. רוצה לומר, גדול וחשוב:
פסוק טו
שברו. רוצה לומר, פתרונו, כי החלום הוא דבר סתום וסגור, ועל ידי הפתרון ישובר ויופתח:
פסוק טז
ויחץ. ענין חלוקה והפלגה:
ראשים. רוצה לומר, חלקים, כמו (בראשית ב י) והיה לארבעה ראשים:
וכדים. שם כלי מה:
רקים. ריקנים:
ולפדים. עץ דולק וקשור בו שלהבת, כמו (ישעיהו סב א) כלפיד יבער:
פסוק יט
האשמרת. הלילה נחלקת לשלשה חלקים, ויקראו אשמורות על שם שנחלקה לשלשה כתות מלאכים, וכל כת שומר זמנו לומר בה שירה (ברכות ב ב):
התיכונה. מלשון תוך, רוצה לומר, האמצעית:
ונפוץ. ענין שבירה עם הפזור, וכן (תהלים קלז ט) ונפץ עולליך:
פסוק כא
תחתיו. במקומו:
פסוק כב
על טבת. עד טבת, והוא שם מקום:
פסוק כג
ויצעק. ענין אסיפה, על כי באה בצעקת המאסף:
פסוק כה
אל מדין. את מדין: