מצודת ציון על שופטים· רבי דוד אלטשולר
פרק ד
פסוק ג
ברזל. חזקים כברזל:
פסוק ו
מקדש נפתלי. שם מקום בנחלת נפתלי:
פסוק ז
המונו. הוא ענין עם רב, על שם שקול המייתם רבה:
פסוק ט
אפס. רק:
תפארתך. שבחך:
ימכור. ימסור:
פסוק י
ויזעק. ענינו אסיפה הבאה בזעקת המאסף, וכן (לקמן יח כג) מה לך כי נזעקת:
פסוק יד
קום. הוא ענין זרוז:
פסוק טו
ויהם. מלשון מהומה:
פסוק יח
סורה. ענין נטיה מן המקום:
בשמיכה. היא כסות עב ויוצאים ממנה ציציות, וכתרגום יונתן: בגונכא, וכן (מלכים ב ח טו) ויקח המכבר, תרגם יונתן: גונכא:
פסוק יט
צמאתי. מלשון צמאון:
נאד. שם כלי מה:
פסוק כ
ושאלך. מלשון שאלת מה:
פה. בהאהל הזה:
פסוק כא
יתד. מסמר:
המקבת. שם כלי, ובו מכין ביתד לנעצו בארץ, וכן (ישעיהו מד יב) ובמקבות יצרהו:
בלאט. בהסתר ובחשאי, כמו (רות ג ז) ותבא בלט ותגל מרגלתיו:
ותתקע. נעצה ותחבה:
ברקתו. הוא צד גובה הפנים, וכן (שיר השירים ד ג) כפלח הרמון רקתך, ונקראת כך למיעוט הבשר שבה, כמו (בראשית מא יט) ורקות בשר:
ותצנח. ענין נעיצה, כמו (לעיל א יד) ותצנח מעל החמור:
נרדם. מלשון תרדמה ושינה:
ויעף. ענין יגיעה:
פסוק כד
וקשה. רוצה לומר: וחזקה: