מצודת ציון על שופטים· רבי דוד אלטשולר
פרק ג
פסוק ג
סרני. ענין שררה:
פסוק ז
אשרות. אילן הנעבד:
פסוק י
ותעז. ענין חוזק:
פסוק יא
ותשקט. ענין מנוחה:
פסוק טו
אטר. ענין סגירה, כמו (תהלים סט טז) ואל תאטר עלי באר פיה ורצה לומר: כאלו יד ימינו סגורה, כי לא שלט בה:
פסוק טז
פיות. חודה של חרב נקראת פה:
גמד. אמה, וכן (יחזקאל כז יא) גמדים במגדלותיך, שרצה לומר, אנשי מדה קצרה:
למדיו. למלבושיו, כמו (ויקרא ו ג) מדו בד:
ירך. צד, כמו (ויקרא א יא) ירך המזבח:
פסוק יז
בריא. בעל בשר שמן, וכמו (מלכים א ה ג) עשרה בקר בריאים:
פסוק יט
הפסילים. מקום שמחליקים שם פני האבנים, כמו (שם שם לב) ויפסלו בני שלמה:
הס. ענין שתיקה, כמו (במדבר יג ל) ויהס כלב:
מעליו. מאצלו:
פסוק כ
בעלית. מלשון עליה, הבנויה ממעל:
המקרה. מלשון קור וצינה:
פסוק כא
ויתקעה. ענין נעיצה ותחיבה, וכן (שמואל ב יח יד) ויתקעם בלב אבשלום:
פסוק כב
הנצב. הוא יד החרב שמעמיד אותה לעשות מלאכתה:
הלהב. היא ברזל החרב, כי היא מברקת כלהב כשהיא מרוטה, כמו (נחום ג ג) ולהב חרב:
שלף. ענין הוצאה, כמו (יהושע ה יג) וחרבו שלופה:
הפרשדנה. הפרש והצואה:
פסוק כג
המסדרונה. היא האכסדרה המסודרת בכסאות לישיבת אנשים:
בעדו. כנגדו, כמו (בראשית ז טז) ויסגור ה׳ בעדו:
ונעל. רוצה לומר, גם סגרה בהמנעול:
פסוק כד
מסיך. הוא כנוי לעושה צרכיו, כמו (שמואל א כד ד) ויבא שאול להסך את רגליו, על שם שדרך היושב להפנות, לסכך ולכסות רגליו מחמת צניעות:
פסוק כה
ויחילו. המתינו, כמו (בראשית ח י) ויחל עוד:
בוש. ענין איחור, כמו (מלכים ב ח יא) וישם עד בוש:
המפתח. שם הכלי הפותח המנעול:
פסוק כו
עד. כמו בעוד:
התמהמהם. ענין עכבה, כמו (בראשית מג י) לולא התמהמהנו:
השעירתה. שם מקום:
פסוק ל
ותכנע. מלשון הכנעה:
פסוק לא
במלמד הבקר. הוא המקל שבראשו, תקועה כעין מחט הנקרא דרבן, ובו מלמד ומורה הבקר לחרישה: