מצודת ציון על עמוס· רבי דוד אלטשולר
פרק ז
פסוק א
יוצר. בורא:
גובי. ארבה כי ויעל הארבה (שמות ט׳) ת״א גובא, וכן כגוב גובי (נחום ג׳):
הלקש. כן יקרא העשב המאוחר כמו שנקרא מטר המאוחר בשם מלקוש:
גזי. מל׳ גזיזה וקצירה:
פסוק ג
נחם. ענין הפוך מחשבה:
פסוק ד
תהום. עומק המים:
רבה. גדולה בעומק:
החלק. כן יקרא השדה וכן חלקה אחת תמטר (לעיל ד׳):
פסוק ה
חדל. ענין מניעה:
פסוק ז
אנך. כן יקרא קו הבנין ובו משקולת הבדיל וע״י מיישר הבנאי בנין החומה ואנך הוא בדיל בל׳ ערבי:
פסוק ח
עבור. מל׳ העברה:
פסוק ט
ונשמו. מל׳ שממון:
במות. מלשון במה ומזבח:
ישחק. כמו יצחק ויתכן שאמר ישחק לרמז שהבמות יהיו לשחוק וללעג:
ומקדשי. ענין ארמון משגב וכן למטה מקדש מלך הוא וכמו והיה למקדש (ישעיה ח׳):
יחרבו. מל׳ חורבן:
פסוק י
כהן. ר״ל כהן הבעל וכומר לעכו״ם:
קשר. ענין אגודת מרד כמו ויהי הקשר אמיץ (ש״ב טז):
להכיל. לסבול כמו נלאיתי הכיל (ירמי׳ ו׳):
פסוק יב
חוזה. רואה ונביא:
פסוק יג
מקדש. ארמון משגב:
פסוק יד
בוקר. מל׳ בקר:
ובולס. ענין בלילה וערבוב ובדרז״ל שכן עני אוכל פתו מעיסה בלוסה (שבת עו):
שקמים. שם מין ממיני התאנים וכן ושקמותם בחנמל (תהלים ע״ח):
פסוק טז
תטיף. הוא מל׳ נטיפה והזלה ומושאל מענין הדבור וכן הטף אל דרום (יחזקאל כ״א:ב׳):
פסוק יז
בחבל. קו המדה: