מצודת ציון על עמוס· רבי דוד אלטשולר
פרק ו
פסוק א
השאנני׳. ענין השקט ומנוחה כמו שאנן מואב (ירמיה מח):
נקובי. כן יאמר על הפרשת השם כמו נקבו בשמות (במד׳ א):
ראשית. ענין מיטב ומבחר כמו ראשי׳ גבורתם (בירמיה מט):
פסוק ב
כלנה. שם מקום:
חמת רבה. חמת הגדולה:
פסוק ג
המנדים. מל׳ הנדה והנעה:
ותגישון. ענין הקרוב:
שבת. מל׳ ישיבה:
חמס. עושק וגזל:
פסוק ד
שן. הוא שן הפיל:
וסרוחים. ענין עודף ויתרון וכן סרוחי טבולים (יחזקאל כג):
ערשותם. מטתם כמו ערש יצועי (תהלים קלב):
כרים. כבשים שמנים וכן שלחו כר (ישעיה טז):
מרבק. הוא הדיר שמפטמים שם העגלים וכן ולאשה עגל מרבק (ש״א כח):
פסוק ה
הפורטים. ענין היחיד וההבדל ובדרז ל פרט וכלל שהפרט הוא ההבדל מן הכלל והוא מלשון ופרט כרמך (ויקרא ט):
הנבל. שם כלי נגון:
פסוק ו
במזרקי. אגן גדול כמו מזרק אחד כסף (במדבר ז׳:י״ג):
וראשית. ענין מיטב ומבחר:
ימשחו. מל׳ משיחה וסיכה:
נחלו. מל׳ חולי:
פסוק ז
בראש. ענין מובחר:
וסר. מל׳ הסרה:
מרזח. כן יקראו המשתאות ובספרי בפרשת וישב ישראל בשטים יש וחזרו לעשות מרזחים והיו קוראים להם ואוכלים, או הוא ענין אבל וכן אל תבוא בית מרזח (ירמיה טו) וארז״ל בית אבל:
סרוחים. ענין עודף ויתרון:
פסוק ח
מתאב. ענין תאוה כמו תאבתי לישועתך (תהלים קי״ט):
גאון. כן יקרא בה״מ וכן וצבי עדיו לגאון שמהו (יחזקאל ז׳:כ׳):
והסגרתי. ענין מסירה כמו להסגיר לאדום (לעיל א):
פסוק ט
יותרו. מל׳ נותר:
פסוק י
ונשאו. מל׳ משא וסבל:
דודו. הוא אחי האב:
ומסרפו. הוא אחי האם, או ומסרפו הוא כמו ומשרפו בשי״ן כי זסשר״ץ מתחלף ור״ל אוהבו המציל עצמותיו מן השריפה:
בירכתי. בסוף:
אפס. ענין כליון כמו אפס כסף (בראשית מ״ז):
הס. ענין שתיקה כמו ויהס כלב (במדבר י״ג):
פסוק יא
רסיסים. ענין רציצה וכתיתה כי ומעוך וכתות (ויקרא כ״ב:כ״ד) ת״א ודמריס ודרסיס ובדרז״ל ואם היה עב או מרוסס (שבת פ׳):
פסוק יב
הירוצון. מל׳ ריצה ורדיפה:
לראש. ללענה מיני עשבים מרים כמו פורה ראש ולענה (דברים כ״ט:י״ז):
פסוק יג
קרנים. ענין חוזק והוא שאול מקרני בעל חי שמתחזקין בהם:
פסוק יד
ולחצו. ענין דחק: