מצודת ציון על נחמיה· רבי דוד אלטשולר
פרק ג
פסוק א
שער הצאן. כן שמו על דבר ידוע אצלם וכן כולם:
פסוק ה
ואדיריהם. מל׳ אדיר וחזק ור״ל העשירים:
צורם. כמו צוארם באל״ף:
פסוק ז
פחת. ענין שררה ומושל:
פסוק ח
צורפים. צורפי זהב וכסף:
ויעזבו. ענינו מלוי העפר לחזוק ובדרז״ל תקרה ומעזיבה (ב״מ קיו):
פסוק ט
פלך. מחוז כי חבל ארגוב (דברים ג׳:ד׳) ת״א בית פלך:
פסוק יג
השפות. כמו האשפות:
פסוק טו
ויטללנו. הוא ענין צל כי בצל קורתי (בראשית י״ט:ח׳) ת״א בטלל ור״ל עשה חקרה לצל ומחסה:
ברכת השלח. מקוה המים המשקה עצי הגן ונקראים שלח ע״ש התפשטות הענפים וכן שלחיך פרדס רמונים (ש״ה ד׳):
פסוק יט
הנשק. כלי זיין כמו ועיר מבצר והנשק (מ״ב י׳):
המקצוע. הזוית כמו במקצוע החצר (יחזקאל מ״ו):
פסוק כ
החרה. ענין חמום כמו נחר מפוח (ירמיה ו׳):
פסוק כא
תכלית. קצה וסוף:
פסוק כד
הפנה. כן נקרא המגדל על כי דרכו לעמוד בפנה וכן ועל הפנות הגבוהות (צפניה א׳):
פסוק כה
המטרה. הוא משמר בית האסורים כי ויאסוף אותם אל משמר (בראשית מ״ב:י״ז) ת״א לבית מטרה:
פסוק כו
והנתינים. הם הגבעונים:
בעופל. שם מגדל כמו ויבא אל העופל (מ״ב ה׳):
פסוק לא
והרוכלים. הם סוחרי הבושם:
פסוק לד
האמללים. הנכרתים וחלושים כמו כי אומלל אני (תהילים ו׳:ג׳):
היעזבו. מלשון מעזיבה והוא מלוי העפר לחזוק:
היחיו. ענין רפואה כמו עד חיותם (יהושע ה׳) ובא בדרך השאלה וכמ״ש כי עלתה ארוכה לחומת וכו׳ (לקמן ד׳):
מערמות. ענין גל ותל וכן ויתנו ערמות ערמות (דה״ב ל״א):
פסוק לז
תכס. כמו תכסה:
אל תמחה. אל תמחוק: