מצודת ציון על נחמיה· רבי דוד אלטשולר
פרק ב
פסוק א
לארתחשסתא. הוא דריוש הפרסי ונקרא כן ע״ש המלכות כמו פרעה למצרים והדומים:
פסוק ג
ירעו. מל׳ רעה:
חרבה. מל׳ חורבן:
אוכלו. נשרפו:
פסוק ו
והשגל. המלכה המיוחדת לו למשכב המשגל:
פסוק ח
הפרדס. הוא גן מעץ פרי כמו גנות ופרדסים (קהלת ב׳):
לקרות. מלשון תקרה:
הבירה. כן יקרא בה״מ כמ״ש לא לאדם הבירה (דה״א כ״ט):
פסוק יב
רוכב בה. רוכב עליה וכן ינתן בו (שמות כ״א) ור״ל עליו:
פסוק יג
אכלו. נשרפו:
פסוק יד
ברכת. ענין מקוה המים וכן תעלת הברכה (ישעיה ז׳):
פסוק טו
בנחל. בעמק ואמר עולה כי לפני הנחל היה הר:
פסוק טז
והסגנים. הוא מין שררה:
ולחורים. כן יקראו השרים הגדולים והוא מל׳ חיור ולובן הפוך מן השפלים הנקראים חשוכים כמ״ש בל יתיצב לפני חשוכים (משלי כ׳ ב):
פסוק יז
נצתו. מל׳ הצתה ושריפה: