מצודת ציון על מלכים ב· רבי דוד אלטשולר
פרק כג
פסוק ד
שומרי הסף. השוערים:
בשדמות קדרון. במישור הסמוך לנחל קדרון:
פסוק ה
והשבית. ענין בטול:
הכמרים. הם כהני עבודה זרה הלובשים שחורים, וכן (הושע י ה): וכמריו עליו יגילו:
פסוק ז
ויתץ. מלשון נתיצה:
הקדשים. דבר המובדל מן האדם, ואף בעבור הטומאה והאיסור, נקרא בלשון קודש, וכן (דברים כב ט): פן תקדש המלאה:
פסוק יא
וישבת. ענין בטול:
נתן מלך. כך שמו:
בפרורים. ירעשו מגרשות (יחזקאל כז כח) תרגום ירושלמי: פרוריא, ובדברי רבותינו ז״ל (כתובות נד א): בבל וכל פרורהא:
פסוק יב
נתץ. שבר וכתת:
פסוק יז
הציון. הוא סימן מצבת מת, וכן (יחזקאל לט טו): ובנה אצלו ציון:
הלז. הזה:
פסוק יח
ינע. מלשון תנועה:
פסוק כד
התרפים. הם העשויים בצורת אדם, ומגידים עתידות על ידי כישוף:
בער. פנה מן הארץ:
הקים. מלשון קיום:
בית ה׳. בבית ה׳:
פסוק כה
מאודו. עשרו, כמו (דברים ו ה): ובכל מאדך:
פסוק כט
נכה. תרגם יונתן: חגירא, והוא מענין שבירה, וכן (שמואל ב ד ד): בן נכה רגלים:
על נהר. סמוך לנהר:
פסוק לג
ויאסרהו. קשרו:
פסוק לד
ויסב. ויסבב:
פסוק לה
נגש. דחק וכפה: