מצודת ציון על מלכים ב· רבי דוד אלטשולר
פרק כב
פסוק ד
ויתם. מלשון תם והשלמה:
שומרי הסף. הם השוערים:
פסוק ה
על יד. ביד:
בדק הבית. רעוע הבית, על שם שבודקים ומחפשים אחר מקום השבור והרעוע:
פסוק ו
ואבני מחצב. אבנים הנכרתים ממקום גדולם:
פסוק ח
על שפן. אל שפן:
פסוק ט
התיכו. ענין הצקה שעל ידי האור, כמו (יחזקאל כב כב): כהתוך כסף:
פסוק יג
נצתה. מלשון הצתה והבערה:
פסוק יז
תכבה. מלשון כבוי:
פסוק יט
רך לבבך. הוא ההפוך מקשה הלב:
ותכנע. מלשון הכנעה:
לשמה. מלשון שממה:
פסוק כ
אוספך. ענין מיתה, כמו (במדבר כ כד): יאסף אהרן:
ונאספת. ענין הכנסה, כמו (שופטים יט יח): ואין איש מאסף אותו: