מצודת ציון על מלכים ב· רבי דוד אלטשולר
פרק ד
פסוק א
והנושה. המלוה, כמו (דברים כד יא): והאיש אשר אתה נושה בו:
פסוק ב
אסוך. שם כלי השמן, ויקרא כן על שם שסכין ומושחין ממנו:
פסוק ד
בעדך. כנגדך:
תסיעי. תעקרי ממקומה:
פסוק ז
נשיך. הלואתך:
פסוק ח
מדי. מתי, רצה לומר: בכל זמן:
פסוק ט
אישה. בעלה:
פסוק י
קיר. כותל:
ונשים. מלשון שימה:
פסוק יג
חרדת. ענין תנועה חזקה, ואם היא מבלי פחד, כמו (שמואל א טז ד): ויחרדו זקני העיר לקראתו:
פסוק טז
חיה. כן נקראת היולדת, ובדברי רבותינו ז״ל (יומא עג ב): והחיה תנעול את הסנדל:
תכזב. ענינו דבר הנפסק, כמו (ישעיהו נח יא): אשר לא יכזבו מימיו:
פסוק כב
וארוצה. ענין מהירות ההליכה:
פסוק כד
תעצר. תעכב, כמו (שופטים יג טו): נעצרה נא אותך:
פסוק כה
הלז. הזאת:
פסוק כז
להדפה. לדחפה, כמו (תהלים א ד): אשר תדפנו רוח:
פסוק כח
תשלה. ענין שגגה ושכחה, כמו (שמואל ב ו ז): על השל, ורוצה לומר: תטעה:
פסוק כט
משענתי. המטה אשר נשען בו:
תעננו. מלשון עניה ותשובה:
פסוק לא
קשב. ענין האזנה:
הקיץ. ענין הערה:
פסוק לד
ויגהר. ענין השתטחות הגוף, כמו (מלכים א יח מב): ויגהר ארצה:
ויחם. מלשון חמימה:
פסוק לה
ויזורר. ענין עטוש, כי עטישותיו תהל אור (איוב מא י), תרגומו: זרירוהי:
ויפקח. פתח, כמו (שם כז יט): עיניו פקח:
פסוק לח
שפות. ענין העמדת הסיר במקום מושבה, כמו (יחזקאל כד ג): שפות הסיר שפות:
הסיר. הקדרה:
נזיד. תבשיל, כמו (בראשית כה כט): ויזד יעקב נזיד:
פסוק לט
אורות. ענינו צמחי שדה, כמו (ישעיהו כו יט): טל אורות טלך:
פקועות שדה. הם הגדלים על גפן שדה, והמה מרים, ועושים מהם שמן ובדברי רבותינו ז״ל (שבת פרק ב משנה ב) נקרא שמן פקועות:
ויפלח. ענין בקיעה, כמו (שיר השירים ד ג): כפלח הרמון:
פסוק מב
מבעל שלשה. שם מקום:
בכורים. מלשון בכור, ורצה לומר: דבר הנקצר ראשון:
וכרמל. כן יקרא שבלים רכים:
בצקלונו. תרגם יונתן: בקליפותיהן: