מצודת ציון על מלכים ב· רבי דוד אלטשולר
פרק ג
פסוק ב
מצבת. מלשון מצבה:
פסוק ט
ברגליהם. ההולכים מהם ואחריהם, כמו (שופטים ח ה): לעם אשר ברגלי:
פסוק י
אהה. ענין לשון צעקת יללה:
פסוק יא
יצק. שפך:
פסוק יב
אותו. עמו:
פסוק יד
לולי. אם לא:
פסוק טו
מנגן. יודע לנגן:
פסוק טז
הנחל. העמק:
גבים. בורות, כמו (ישעיהו ל יד): ולחשוף מים מגבא:
פסוק יט
החלקה. השדה, כמו (שמואל ב יד ל): ראו חלקת יואב:
פסוק כא
ויצעקו. נאספו על ידי צעקת המאסף:
פסוק כג
החרב נחרבו. מלשון חרב:
פסוק כה
הקלעים. משליכי אבני קלע:
פסוק כו
אותו. עמו:
להבקיע. מלשון בקיעה, ורוצה לומר, להפריד המחנה, ולעבור דרך בה: