מצודת ציון על מלכים ב· רבי דוד אלטשולר
פרק ב
פסוק ג
החשו. שתקו, כמו (שם כב ג): ואנחנו מחשים:
פסוק ח
אדרתו. מלבוש יקר המיוחד לנביאים, וכן (שם יט יט): וישלך אדרתו:
ויגלום. כרכו כאחת, וכן (יחזקאל כז כד) בגלומי תכלת, ופירושו בכריכת בגדי תכלת:
בחרבה. ביבשה:
פסוק ט
פי. ענין חלק, וכן (דברים כא יז): פי שנים בכל אשר ימצא לו:
פסוק י
הקשית. מלשון קשה:
ואם אין. ואם לא:
פסוק יג
וירם. מלשון הרמה והגבהה:
פסוק טו
נחה. ענין חניה:
פסוק טז
הגאיות. מלשון גיא ועמק:
פסוק יז
ויפצרו. ענין רבוי הדברים, להעביר האדם מרצונו, כמו (בראשית לג יא): ויפצר בו ויקח:
בוש. ענין איחור, כמו (שופטים ג כה): ויחילו עד בוש:
פסוק יט
מושב. מלשון ישיבה:
משכלת. הורגת אנשיה, כמו (יחזקאל לו יג): ומשכלת גוייך:
פסוק כ
צלוחית. תרגום של צנצנת (שמות טז לג), היא צלוחית:
פסוק כא
מוצא. מקום הנביעה:
מות ומשכלת. היא היא, וכפל הדבר במלות שונות:
פסוק כב
וירפו. מלשון רפואה:
פסוק כג
ויתקלסו. וילעגו, כמו (ירמיהו כ ח): לחרפה ולקלס:
קרח. כן יקרא מי שאין בו שער הראש, כמו (ויקרא יג מ): קרח הוא:
פסוק כד
ותבקענה. מלשון בקיעה: