מצודת ציון על מלכים א· רבי דוד אלטשולר
פרק יב
פסוק ד
עולנו. אמר במשל, מעול ההושם בצואר הבהמה:
פסוק ו
את פני. לפני:
פסוק ז
ועניתם. מלשון עניה ותשובה:
פסוק יא
העמיס. ענין הטענת משא, כמו (בראשית מד יג) ויעמוס איש על חמורו:
יסר. מלשון יסורין והכאה:
בשוטים. הוא כעין שבט, כמו (משלי כו ג) שוט לסוס:
בעקרבים. מין קוצים, כמו (יחזקאל ב ו) ואל עקרבים אתה יושב:
פסוק טו
סבה. ענין הקפת הדבר והגורם לה:
פסוק יח
וירגמו. השלכת האבנים נקראת רגימה:
התאמץ. מלשון אומץ, רוצה לומר: התחזק:
פסוק יט
ויפשעו. מרדו, כמו (מלכים ב ח כב) ויפשע אדום:
פסוק לג
בדא. ענין המצאת הכזב, כמו (נחמיה ו ח) מלבך אתה בודאם: