מצודת ציון על מלכים א· רבי דוד אלטשולר
פרק יא
פסוק ב
אכן. באמת:
פסוק ה
מלכום. הוא מולך:
שקץ. כנהו בלשון גנאי, והוא ענין תעוב:
פסוק ט
ויתאנף. מלשון אף וכעס:
פסוק יא
יען. בעבור:
פסוק יד
שטן. מקטרג, להסית אנשיו ללחום בו:
פסוק יט
הגבירה. המלכה:
פסוק כ
ותגמלהו. ענין הפרדת היונק משדי אמו, כמו (בראשית כא ח) ביום הגמל:
פסוק כד
גדוד. חיל אנשים:
פסוק כה
ויקץ. מאס, כמו (שם כז מו) קצתי בחיי:
פסוק כח
ויפקד. ענין מנוי וגזברות, כמו (שם לט ה) מאז הפקיד אותו:
סבל. משא המס:
פסוק ל
ויתפוש. ואחז:
פסוק לד
אשיתנו. אשימנו, כמו (תהלים יב ו) אשית בישע:
פסוק לו
ניר. כמו נר:
פסוק לח
נאמן. מתקיים, כמו (שמואל ב ז טז) ונאמן ביתך:
פסוק לט
ואענה. מלשון עינוי ויסורין: