מצודת ציון על מלכים א· רבי דוד אלטשולר
פרק ט
פסוק א
חשק. ענין תאוה:
פסוק ז
ולשנינה. ענין דבור, כמו (דברים ו ז) ושננתם לבניך ורצה לומר: יספרו מהם:
פסוק ח
ישום. ענין תמהון, כמו (איוב וז ח) ישומו ישרים:
ושרק. קול הבא בקבוץ השפתים, קרויה שריקה, והדרך לעשותה בעת יראו חורבן דבר חשוב, וכן (מיכה ו טז) ויושביה לשרקה:
פסוק יא
נשא. סבל המשא ההיא:
פסוק יג
אחי. אוהבי ורעי:
כבול. מלשון (תהלים קמט ח) בכבלי ברזל:
פסוק טו
דבר המס. צורך המס:
פסוק יט
המסכנות. האוצרות, כמו (שמות א יא) ויבן ערי מסכנת:
ערי הרכב. להניח בהן מרכבות:
פסוק כא
להחרימם. להכריתם:
פסוק כב
ושלישיו. גבוריו ונכבדיו, כמו (שם טו ד) ומבחר שלישיו:
פסוק כג
הרודים. המושלים ונוגשים:
פסוק כה
אתו. עם המזבח, רוצה לומר: עליו:
פסוק כו
ואני. ספינה: