מצודת ציון על מלכים א· רבי דוד אלטשולר
פרק ח
פסוק ב
האתנים. ענין חוזק, כמו (במדבר כד כא) איתן מושבך:
פסוק ה
הנועדים. ענין וועד ואסיפה, וכן (שם טז יא) הנועדים על ה׳:
עליו. כמו אליו:
פסוק ז
ויסכו. מלשון סכך:
בדיו. מוטות, לשאת בהם הארון:
פסוק יב
בערפל. עב הענן:
פסוק יג
זבול. מדור, כמו (ישעיהו סג טו) מזבול קדשך:
פסוק יט
מחלציך. הם המתנים, והוא כינוי לאבר המשגל על היותו סמוך להם:
פסוק כו
יאמן. מלשון אמונה:
פסוק כז
האמנם. בה״א התימה, רצה לומר: האמת:
יכלכלוך. ענין החזקה, כמו (לעיל ז כו) אלפים בת יכיל:
אף כי. הוא כענין כל שכן וקל וחומר, וכן (יחזקאל טו ה) אף כי אש אכלתהו:
פסוק לא
ונשא. ענין חוב, כמו (ישעיהו כד ב) כאשר נושא בו:
אלה. ענין קללת השבועה, כמו (במדבר ה כא) בשבועת האלה:
פסוק לה
בהעצר. בהמנע:
תענם. מלשון עניה ותשובה:
פסוק לו
תורם. תלמדם, כמו (ישעיהו כח ט) יורה דעה:
פסוק לז
שדפון. ענין לקות הזרע עד לא נגמר הבשול:
ירקון. היא הכספת פני התבואה, ונהפך לירקון:
חסיל. מין ארבה:
יצר. מלשון מצור:
מחלה. מלשון חולי:
פסוק לח
נגע לבבו. רצה לומר: עון וחטא:
פסוק מב
הנטויה. מלשון הטיה:
פסוק מו
ואנפת. ענין כעס, כמו (שם יב א) אודך כי אנפת בי:
ושבום. מלשון שביה:
פסוק מז
ושבו. מלשון תשובה:
פסוק מח
אשר שבו. מלשון שביה:
פסוק נא
כור. שם כלי, יתיכו בה זהב וכסף, כמו (משלי יז ג) וכור לזהב:
פסוק נז
יטשנו. ענין עזיבה, וכפל הדבר במלות שונות:
פסוק נט
משפט. ענין צורך, וכן (שמות כא ט) כמשפט הבנות יעשה לה:
פסוק סג
ויחנכו. התחלת הדבר ושיעמוד בה משם ואילך, קרויה החנכה בלשון מקרא:
פסוק סד
מהכיל. מהחזיק, כמו (לעיל ז כו) אלפים בת יכיל: