מצודת ציון על ישעיהו· רבי דוד אלטשולר
פרק יח · פסוק ה
כתם. ענין השלמה:
ובוסר. כן נקרא הפרי שלא נגמר בשולו כמו אבות אכלו בוסר (ירמיהו ל״א:כ״ט):
גומל. ר״ל תגדל מעט מעט והושאל מלשון הילד הנגמל משדי אמו שמרגילין אותו לאכול מעט מעט:
נצה. הוא כענין פרח וגדול ממנו וכן נאמר והיא כפורחת עלתה נצה (בראשית מ׳:י׳):
הזלזלים. הם יונקות הגפנים הרכים:
במזמרות. שם הכלי שכורתים בו הזמורות וכן ומזמרותיכם לרמחים (יואל ד׳):
הנטישות. כן יקראו הענפים הגדולים המתפשטים אנה ואנה והוא מל׳ וינטשו בלחי (שופטים ט״ז) וכן הסירו נטישותיה (ירמיה ה):
הסיר. מלשון הסרה:
התז. ענין כריתה וחתוך ובדרז״ל התיז את הראש (חולין ל):