מצודת ציון על ישעיהו· רבי דוד אלטשולר
פרק יח
פסוק א
הוי. הוא ענין קריאה:
צלצל. מל׳ צל:
פסוק ב
צירים. שלוחים כמו וציר בגוים שולח (עובדיה א׳:א׳):
גומא. מין עץ הקל לשוט על המים וכן תיבת גומא (שמות ב):
מלאכים. שלוחים:
ממשך. מלשון משיכה ומורט. ענין תלישת השער כמו ואמרטה משער ראשי (עזרא ט׳:ג׳):
והלאה. ולהלן:
קו. מלשון תקוה:
ומבוסה. ענין רמיסה ודריסה כמו יבוס צרינו (תהלים ס):
בזאו. בזזו ובא האל״ף במקום אות הכפל וכן ימאסו כמו מים (שם נ״ח) ומשפטו ימססו:
פסוק ג
נס. כלונס ארוך:
פסוק ד
אשקטה. ענין מנוחה:
ואביטה. מל׳ הבטה והשגחה:
במכוני. מלשון הכנה:
צח. ענין זוהר ובהירות כמו צחו מחלב (איכה ד):
אור. ענינו מטר כמו יפיץ ענן אורו (איוב ל״ז:י״א):
פסוק ה
כתם. ענין השלמה:
ובוסר. כן נקרא הפרי שלא נגמר בשולו כמו אבות אכלו בוסר (ירמיהו ל״א:כ״ט):
גומל. ר״ל תגדל מעט מעט והושאל מלשון הילד הנגמל משדי אמו שמרגילין אותו לאכול מעט מעט:
נצה. הוא כענין פרח וגדול ממנו וכן נאמר והיא כפורחת עלתה נצה (בראשית מ׳:י׳):
הזלזלים. הם יונקות הגפנים הרכים:
במזמרות. שם הכלי שכורתים בו הזמורות וכן ומזמרותיכם לרמחים (יואל ד׳):
הנטישות. כן יקראו הענפים הגדולים המתפשטים אנה ואנה והוא מל׳ וינטשו בלחי (שופטים ט״ז) וכן הסירו נטישותיה (ירמיה ה):
הסיר. מלשון הסרה:
התז. ענין כריתה וחתוך ובדרז״ל התיז את הראש (חולין ל):
פסוק ו
לעיט. שם עוף דורס וכן וירד העיט (בראשית ט״ו):
וקץ. מלשון קיץ:
תחרף. מלשון חורף:
פסוק ז
יובל. יובא:
שי. מנחה ודורון כמו יובילו שי למורא (תהילים ע״ו:י״ב):