מצודת ציון על ירמיהו· רבי דוד אלטשולר
פרק נ
פסוק ב
נס. כלונס ארוך ומפה בראשו והוא עשוי לרמז בו אסיפה:
תכחדו. ענין העלמה כמו אל נא תכחד ממני (ש״א ג):
הוביש. מל׳ בושה:
בל. מרודך שמות גלולי בבל:
חת. ענין שבירה כמו והחתתי את עילם (לעיל מט):
עצביה. כן יקראו הגלולים על כי מעציב לב עובדיהם צועקים אליו ואינם נענים:
פסוק ג
ישית. ענין שימה כמו אם כופר יושת עליו (שמות כ״ח):
נדו. מלשון נדידה:
פסוק ה
הנה. לפה ולכאן:
ונלוו. ענין התחברות כמו ונלוה הגר (ישעיה י״ד):
ברית. ענינו בכ״מ דבר המתקיים:
פסוק ו
התעום. מלשון תועה:
שובבום. ענינו ההליכות בדרך הלב כמו מדוע שובבה (לעיל ח׳):
רבצם. ענין מקום שכיבה לנוח כמו כרע רבץ כארי (בראשית מ״ט:ט׳):
פסוק ז
וצריהם. אויביהם:
נאשם. מל׳ אשמה ועון:
תחת. בעבור:
נוה. ענין מדור ומקוה. מל׳ תקוה ותוחלת:
פסוק ח
נדו. מל׳ נדידה:
כעתודים. הם הזכרים מן העזים:
פסוק ט
מעיר. מל׳ התעוררות:
קהל. קבוץ עם:
וערכו. ענין סדור המלחמה:
משכיל. מל׳ שכול והרג כמו ומשכלת גוייך היית (יחזקאל ל״ו:י״ג):
לא ישוב ריקם. אחז במשל מבן אדם השולח מי לעשות דבר וחוזר לפעמים ריקם וכן לא ישיב אלי ריקם (ישעיהו נ״ה:י״א):
פסוק י
לשלל. ענין בזה:
פסוק יא
תעלזו. ענין שמחה:
שוסי. ענין בזה ושלל כמו משנאינו שסו למו (תהילים מ״ד:י״א):
תפושו. ענין רבוי ור״ל רבוי הבשר כמו ופשתה כעגלי מרבק (מלאכי ג׳:כ׳) דשא. מלשון דישה ובאה האל״ף במקום ה״א:
ותצהלו. ענין הרמת קול שמחה כמו צהלו מים (ישעיה כ״ד):
כאבירים. סוסים חזקים וכן מדהרות דהרות אביריו (שופטים ה׳:כ״ב):
פסוק יב
חפרה. ענין בושה:
ציה. שממה:
וערבה. ענינו כמו מדבר:
פסוק יג
ישום. ענין תמהון:
וישרוק. הוא הקול הבא בקבוץ השפתים ודרך לעשותם על אבדן דבר חשוב:
פסוק יד
דורכי. הדרך לדרוך ברגל על הקשת למותחה היטב לירות למרחוק:
ידו. ענין השלכה כמו לידות את קרנות הגוים (זכריה ב׳:ד׳):
פסוק טו
הריעו. מלשון תרועה והשמעת קול:
אשיותיה. ענין יסודות כמו לאשישי קיר חרשת (ישעיה ט״ו):
פסוק טז
ותופש. ענין אחיזה:
מגל. הוא החרמש והוא כלי עשוי לקצור בו וכן שלחו מגל (יואל ד׳):
היונה. מלשון אונאה וענינו עשיקת הגוף והממון וכן העיר היונה (צפניה ג׳):
יפנו. ענין סבוב:
פסוק יז
פזורה. ענין פרוד:
הדיחו. מלשון דחיה:
עצמו. ר״ל שבר עצמיו ודוגמתו ובכל תבואתי תשרש (איוב ל״א) ור״ל תעקור השורש:
פסוק יח
פוקד. ענין השגחת הבאת הרעה:
פסוק יט
ושובבתי. מלשון השבה:
נוהו. מדורו:
ורעה. מלשון מרעה:
הכרמל. כן יקרא מקום שדות וכרמים:
פסוק כא
מרתים. מלשון מרי ומרד:
חרוב. מלשון חורבן והחרם. ענין כליון כמו כל הנשמה החרים (יהושע י׳:מ׳):
פסוק כג
נגדע. ענין כריתה כמו שקמים גדעו (ישעיה ט׳):
פטיש. הוא המקבת כמו כפטיש יפוצץ סלע (לעיל כ״ג):
לשמה. לתמהון:
פסוק כד
יקושתי. מלשון מוקש:
נתפשת. ענין אחיזה בחזקה:
התגרית. מלשון תגר ומלחמה כמו אל תתגרו בם (דברים ב׳:ה׳):
פסוק כה
אוצרו. מלשון אוצר ומטמון:
זעמו. ענין כעס וחימה:
מלאכה. ענין שליחות וכן ארור עושה מלאכת ה׳ רמיה (לעיל מ״ח):
פסוק כו
מקץ. מן הקצה:
מאבוסיה. ענינו אוצר התבואה והוא מענין אבוס בעליו (ישעיהו א׳:ג׳) שהוא מקום שיתנו בו מאכל הבהמות:
סלוה. ענין רמיסה כמו סלית כל שוגים (תהילים קי״ט:קי״ח):
ערמים. אגודות שבלים כמו בטנך ערמת חטים (ש״ה ז׳):
והחרימוה. מלשון חרם ואבדון:
פסוק כז
חרבו. מלשון חרב:
פריה. ר״ל שריה וכן סבבוני פרים רבים (תהילים כ״ב:י״ג):
פקדתם. ענין זכרון:
פסוק כח
ופלטים. נמלטים:
פסוק כט
השמיעו. ענין אסיפה וקבוץ כמו וישמע שאול את העם (ש״א ט״ו) וזהו לפי שאסיפת העם באה ע״י השמעת קול:
רבים. מורים בחצים כמו יסבו עליו רביו (איוב ט״ו):
זדה. מל׳ זדון ורשע:
פסוק ל
ידמו. ענין כריתה:
פסוק לב
והצתי. ענין הבערה והדלקה כמו ותצת בסבכי היער (ישעיהו ט׳:י״ז):
ואכלה. ענין שריפה כמו מאכולת אש (שם):
פסוק לג
עשוקים. ענין שדידה וגזל:
שוביהם. מלשון שבי ור״ל הכשדים שלקחום בשבי:
החזיקו. אחזו בחזקה:
מאנו. מלשון מיאון:
פסוק לד
הרגיע. מלשון מרגוע והשקט:
והרגיז. ענין רעדה וחרדה כמו רגזו ואל תחטאו (תהילים ד׳:ה׳):
פסוק לו
הבדים. ענין המצאת הכזב מן הלב כמו בדיך מתים יחרישו (איוב י״א:ג׳) וקרא כן את הקוסמים כי דרכם להמציא כזב מלבם:
ונואלו. ענין סכלות כמו נואלו שרי צען (ישעיהו י״ט:י״ג):
וחתו. ונשברו:
פסוק לז
הערב. מלשון תערובות:
ובזזו. מלשון בזה ושלל:
פסוק לח
חורב. ענין יובש כמו חרבו המים (בראשית ח׳):
ובאימים. הוא שם כנוי על הגלולים:
יתהוללו. מל׳ הוללות וסכלות:
פסוק לט
ציים. איים שמות מיני חיות:
בנות יענה. שם עוף בת היענה:
פסוק מ
יגור. ידור:
פסוק מא
יעורו. מל׳ התעוררות:
פסוק מב
וכידון. הוא כעין רומח:
יחזיקו. יאחזו:
ערוך. מסודר:
פסוק מג
ורפו. מל׳ רפיון:
החזקתהו. ענין אחיזה:
חיל. חלחלה ורעד:
פסוק מד
מגאון. ענין גבהות ורוממות ור״ל ככר המעולה הסמוך לירדן ושם היה מקום האריות וכן נאמר ואיך תעשה בגאון הירדן (לעיל י״ב):
נוה. ענין מדור:
איתן. ענין חוזק כמו איתן מושבך (במדבר כ״ד):
ארגיעה. מל׳ מרגוע והשקט:
אריצם. מל׳ ריצה ומהירות ההליכה:
אפקוד. אצוה כמו והוא פקד עלי (עזרא א׳:ב׳):
יועידני. ענינו עת קבוע כמו ואם למשפט מי יעידני (איוב ט׳:י״ט):
פסוק מה
יסחבום. ענין גרירה ומשיכה בארץ כמו סחוב והשלך (לעיל כ״ב):
צעירי. ענין קוטן:
ישים. מלשון שממה:
פסוק מו
נתפשה. ענין לכידה וכבוש:
נרעשה. מלשון רעש ורעד: