מצודת ציון על ירמיהו· רבי דוד אלטשולר
פרק מט
פסוק א
מלכם. כך שם הגלולים של בני עמון כמ״ש ואחרי מלכם שקץ עמונים (מ״א י״א):
פסוק ב
לתל. גל ודגור כמו והיתה תל עולם (דברים י״ג:י״ז) כי דרך החרבות להמצא בהם תילים מנפילת הכתלים וכדומה:
ובנותיה. הם הכפרים כמו בית שאן ובנותיה (יהושע י״ז:י״א):
תצתנה. ענין הבערה ושריפה כמו ותצת בסבכי היער (ישעיהו ט׳:י״ז):
פסוק ג
רבה. הוא רבת בני עמון:
והתשוטטנה. ענין ההליכה הנה והנה וכן שוטטו בחוצות ירושלים (לעיל ה׳):
בגדרות. מחיצות העשויות למקום מרבץ הצאן וכן נאמר גדרות צאן (במדבר ל״ב):
פסוק ד
תתהללי. מלשון הלול והתפארות:
זב. ענין נטיפה והזלה כמו יזובו מדוקרים (איכה ד):
הבת השובבה. העדה ההולכת בדרכי לבה ומורדת וכן שובו בנים שובבים (לעיל ג׳):
פסוק ו
שבות. מלשון שבי:
פסוק ז
מבנים. מל׳ בינה והשכל:
נסרחה. נבאשה ונתקלקלה:
פסוק ח
הפנו. מל׳ פנוי ממקום:
העמיקו. מל׳ עומק:
דדן. שם מקום באדום:
איד. שבר ומקרה רעה:
פקדתיו. ענין השגחת הבאת הרעה:
פסוק ט
בוצרים. כן יקראו תולשי ענבי הגפן כמו כי תבצור כרמך (דברים כ״ד:כ״א) עוללות. הם הענבים הקטנים והגרועים כמו לא תעולל (שם):
דים. די ספוקם:
פסוק י
חשפתי. ענין גלוי כמו חשפי שובל (ישעיהו מ״ז:ב׳):
ונחבה. מלשון מחבואה ומסתור:
פסוק יג
לשמה. לשממה:
לחורב. ענין יובש כמו חרבו המים (בראשית ח׳):
פסוק יד
וציר. ענין שליח כמו ציר נאמן (משלי כה):
וקומו. הוא ענין לשון זרוז וכן קום עבור (יהושע א):
פסוק טז
תפלצתך. ענין פחד ורעד כמו פלצות בעתתני (ישעיה כ״א):
השיא. ענין הסתה כמו הנחש השיאני (בראשית ג׳):
שוכני. היו״ד יתירה וכן תופשי:
בחגוי. ענין בקוע וחריץ וכן יונתי בחגוי הסלע (ש״ה ב׳):
קנך. מל׳ קן והוא מדור העופות:
פסוק יז
ישום. ענין תמהון:
וישרוק. הוא הקול הנשמע בקבוץ השפתים וכן ויושביה לשרקה (מיכה ז׳):
פסוק יח
כמהפכת. ענין חורבן והפוך מטובה לרעה:
יגור. ענין דירה:
פסוק יט
מגאון. ענין גבהות ורוממות ור״ל ככר המעולה הסמוך לירדן ושם היה מקום האריות וכן נאמר ואיך תעשה בגאון הירדן (לעיל יב):
נוה. ענין מדור כמו נוה משולח (ישעיה כ״ז):
איתן. ענין חוזק כמו איתן מושבך (במדבר כד) ארגיעה. מלשון מרגוע והשקט וכן למען הרגיע (לקמן נ):
אריצנו. מלשון ריצה ומהירות ההליכה:
אפקוד. אצוה כמו והוא פקד עלי (עזרא א׳):
יועידני. ענינו עת קבוע כמו ואם למשפט מי יועידני (איוב ט):
פסוק כ
יסחבום. ענין גרירה ומשיכה בארץ כמו סחוב והשלך (לעיל כ״ב) צעירי. ענין קוטן:
ישים. מל׳ שממה:
נוהם. מל׳ נוה ומדור:
פסוק כב
וידאה. ענין עפיפה ופריחה וכן כנשר ידאה (לעיל מח):
מצרה. מל׳ צר ולחץ:
פסוק כג
לדמשק. היא עיר המלוכה מארם:
חמת וארפד. שמות מקומות ארם:
נמוגו. ענין המסה:
פסוק כד
רפתה. מל׳ רפיון:
הפנתה. ענין החזרה וסבוב:
ורטט. ענין רתת וחרדה כי קול ה׳ יחיל מדבר (תהילים כ״ט:ח׳) תרגומו מרטט מדברא:
החזיקה. ענין אחיזה וחבלים. מכאובי לידה:
פסוק כה
עזבה. ענין הנחה:
תהלת. מל׳ הלול ופאר:
קרית. עיר:
משושי. היו״ד יתירה:
פסוק כו
ידמו. ענין כריתה כמו ער מואב נדמה (ישעיהו ט״ו:א׳):
פסוק כז
והצתי. ענין תבערה ושריפה:
פסוק כח
ושדדו. ענין עושק ובזה:
פסוק כט
יריעותיהם. מל׳ יריעה ווילון:
ישאו. יקחו:
מגור. ענין פחד:
פסוק לא
שליו. מל׳ שלוה:
בריח. הוא כעין מטה הסוגר הדלתות:
בדד. יחידי כמו לבדד לבטח (תהלים ד׳):
פסוק לב
והמון. ענין רבוי:
וזריתים. ענין פזור כמו וזריתי פרש (מלאכי ב׳:ג׳) קצוצי. מלשון קצה:
פאה. צד ועבר:
עבריו. צדדיו:
אידם. ענין צער ומקרה רעה:
פסוק לג
למעון. ענין מדור כמו ה׳ מעון אתה היית (תהילים צ׳:א׳):
תנים. מין נחש:
יגור. ענין דירה:
פסוק לה
ראשית. ר״ל מיטב וכן ראשית תבואתה (לעיל ב):
פסוק לו
רוחות. רוח הנושב:
הרוחות. ענין פאה ועבר:
פסוק לז
והחתתי. ענין שבר כמו חתתה קשתותם (לקמן נ״א):
פסוק לט
באחרית. בסוף:
שבות. מל׳ שבי: