מצודת ציון על ירמיהו· רבי דוד אלטשולר
פרק מח
פסוק א
הוי. ענין יללה:
נבו. קריתים המשגב. שמות מקומות:
וחתה. ענין פחד ושבר כמו ואל תחת (לעיל מ״ו):
פסוק ב
תדמי. ענין כריתה כמו נדמתה אשקלון (לעיל מז):
פסוק ג
שוד. ענין עושק:
פסוק ד
צעיריה. ענין קוטן כמו שלחו צעיריהם (לעיל ד):
פסוק ה
במורד. מלשון ירידה ור״ל בעמק:
צרי. כמו צרים:
פסוק ו
כערוער. שם עץ מדברי וכן והיה כערער בערבה (לעיל יז):
פסוק ז
במעשיך. כן יקרא מקנה הבקר והצאן כי העוסק במקנה כל מעשהו בהם וכן ואיש במעון ומעשהו בכרמל (ש״א כה):
כמוש. כן שם הפסל של מואב:
פסוק ט
ציץ. ר״ל כנף כי כל דבר היוצא מן הגוף קרוי בשם ציץ וכמו ויקחני בציצת ראשי (יחזקאל לח):
נצא תצא. מלשון נוצה וכנף ור״ל תעוף בנוצת כנפים:
פסוק י
מלאכת. ענין שליחות כמו במלאכת ה׳ (חגי א):
פסוק יא
שאנן. ענין שלום כמו ושאנן ואין מחריד (לעיל טו):
שמריו. הוא הנופל מן המשקה לתחתיות הכלי וכן אך שמריה ימצו (תהלים עה):
הורק. ענין שפיכה כי כשנשפך המשקה מן הכלי נעשה ריק וכן שמן תורק שמך (ש״ה א):
נמר. מלשון תמורה וחלוף ור״ל מטוב לרע:
פסוק יב
צועים וצעוהו. ענין טלטול והנעה ממקום למקום וכן את צעה זונה (לעיל ב):
יריקו. מלשון ריק:
ונבליהם. נאדות כמו נבל יין (ש״א י):
ינפצו. ענין שבר ורציצה כמו ונפוץ הכדים (שופטים ז):
פסוק טו
עלה. ענין סלוק והפסק כמו אל תעלני בחצי ימי (תהלים קב):
ומבחר. מלשון בחור ומובחר:
פסוק טז
איד. ענין שבר ומקרה רע כמו הלא איד לעול (איוב ל״א:ג׳):
פסוק יז
עוז. ענין חוזק:
מקל. הוא כמו מטה:
פסוק יח
בת דיבון. עדת דיבון והוא שם עיר:
פסוק יט
וצפי. ענין הבטה כמו צפה דרך (נחום ב):
ערוער. שם מקום:
פסוק כ
חתה. נשברה:
הילילו. מלשון יללה:
פסוק כה
נגדעה. ענין כריתה כמו ואשריהם תגדעון (דברים ז):
קרן. ענין ממשלה כמו וירם קרן משיחו (ש״א ב):
פסוק כו
השכירהו. מלשון שיכור:
וספק. ענין הכאה וחבטה כמו ויספוק את כפיו (במדבר כ״ד:י׳):
בקיאו. הוא המאכל החוזר דרך הפה:
פסוק כז
מדי. מתי כמו מדי דברי בו (לעיל לא):
תתנודד. מלשון הנדה והנעה:
פסוק כח
תקנן. מלשון קן והוא מדור העופות כמו ודרור קן לה (תהילים פ״ד:ד׳):
בעברי. מלשון עבר וצד:
פחת. בור וחפירה כמו באחת הפחתים (ש״ב ז):
פסוק כט
גאון. וגאונו מלשון גאוה:
פסוק ל
עברתו. מלשון עברה וזעם:
בדיו. דבר כזב הבדוי מן הלב וכן אשר בדא מלבו (מ״א יב):
פסוק לא
קיר חרש. שם מקום:
יהגה. ענין המיה וכן אהגה כיונה (ישעיה לח):
פסוק לב
נטישותיך. ענין ענפים כמו ואת הנטישות הסיר התז (שם יח):
נגעו. מלשון נגע ור״ל נגפו וכן וינגעו יהושע וכל ישראל (יהושע ח׳:ט״ו):
קיצך. פירות הקיץ:
בצירך. כן נקרא תלישת ענבי הגפן כמו ואת ענבי נזיריך לא תבצור (ויקרא כ״ה:ה׳):
נפל. ענין חניה כמו על פני כל אחיו נפל (בראשית כ״ה:י״ח):
פסוק לג
ונאספה. ענין כליון כמו אסוף אסיפם (לעיל ח):
וגיל. ענין שמחה:
הכרמל. כן יקרא מקום שדות וכרמים:
מיקבים. כן יקראו הבורות שהיין יורד בהם כמו וגם יקב חצב בו (ישעיהו ה׳:ב׳):
השבתי. ענין בטול ומניעה כמו שבת נוגש (שם יד):
ידרוך. הדרך לדרוך ענבים ברגל להוציא היין:
הידד. הוא קריאת הדורכים:
פסוק לו
כחלילים. שם כלי נגון וכן ושרים כחוללים (תהלים פז):
יתרת. מלשון יתרון והוא ענין רבוי:
עשה. ענין קבוץ ואסיפה וכן וישראל עושה חיל (במדבר כד):
פסוק לז
קרחה. ענין מריטת השער:
גרועה. מלשון גרעון וחסרון:
גדודות. ענין שריטה כמו עד מתי תתגודדי (לעיל מז):
פסוק לח
חפץ. ענין צורך וכן החפץ לשדי כי הצדק (איוב כב):
פסוק לט
חתה. ענין שבר:
הפנה. ענין סבוב:
עורף. הוא מול הפנים:
ולמחתה. לפחד:
פסוק מ
ידאה. ענין עפיפה, וכן כאשר ידאה הנשר (דברים כ״ח:מ״ט):
פסוק מא
הקריות. הערים כמו תעלץ קריה (משלי י״א):
והמצדות. ענין מגדל ומבצר כמו וישב דוד במצדה (ש״ב ה׳):
נתפשה. ענין לכידה:
מצרה. מלשון צר ולחץ:
פסוק מג
ופחת. בור וחפירה כמו באחת הפחתים (שם ט״ז):
ופח. ענין רשת כמו הפח נשבר (תהלים קכ״ד):
פסוק מד
פקודתם. ענין השגחת הבאת הרעה:
פסוק מה
ולהבה. שלהבת:
מבן סיחון. מעיר סיחון וכן אבן בהן בן ראובן (יהושע ט״ו:ו׳):
פאת. עבר וצד:
קדקוד. הוא גובה הראש:
שאון. ענין הומיה:
פסוק מז
ושבתי. מלשון השבה:
שבות. מלשון שבי הגולה:
באחרית. בסוף: