מצודת ציון על יחזקאל· רבי דוד אלטשולר
פרק מא
פסוק ב
וכתפות. ענין עבר וצד:
פסוק ה
קיר. כותל:
הצלע. הוא חדר מה ובבנין שלמה נקרא גם יציע ויקרא צלע לפי שהוא בצלע הבית ויציע שהוא מקום צנוע:
פסוק ז
ונסבה. מל׳ סביב ויאמר על בנין המדרגות שהיתה בתמונת עמוד והעולה בה מסבב את העמוד בדרך הלוכו, או יאמר על בנין המסיבה והוא שם חדר מה שהיה מסבב כל הצלעות מצפון ומדרום:
על העליונה. אל העליונה:
לתיכונה. לאמצעית כמו והבריח התיכון (שמות כ״ו:כ״ח) ובאה הלמ״ד במקום בי״ת כמו ישבת לכסא (תהילים ט׳:ה׳) ור״ל בדרך התיכונה:
פסוק ח
מוסדות. מל׳ יסוד:
מלו. באה הוי״ו במקום אל״ף ור״ל קנה שלם:
אצילה. ר״ל גדולה והוא כענין ואל אצילי בני ישראל (שמות כד):
פסוק ט
ואשר. ת״י ואתר והוא תרגומו של מקום:
מונח. מלשון הנחה ועזיבה:
בית צלעות. כמו לבית צלעות ר״ל לבנין צלעות:
פסוק יב
והבנין. הוא שם כולל על הצלעות והמסיבות:
אל פני. לפני:
הגזרה. ת״י בצורתא ועל הבית יאמר שהוא גבוה למעלה מהצלעות ומהמסיבות כי בצר הוא ענין גבהות וכמ״ש גדולות ובצורות בשמים (דברים א׳:כ״ח) כי בנין גבוה הוא מבצר ומשגב:
פאת. עבר ורוח:
פסוק יג
והבניה. הוא הצלע:
וקירותיה. כתלים:
פסוק טו
ואתיקיהא. ת״י זויתהא ועל בית החליפות יאמר שעמדו בזויות הבית מזה ומזה נשען לבנין האולם:
פסוק טז
הסיפים. מזוזות הפתחים:
האטומות. הסתומות במחיצה בהירה וזכה:
והאתיקים. הם כעין עמודים מרובעים בולטים מחוץ לכותל רחבים מלמטה והולכים וכלים כלפי מעלה ועשויות לחוזק וכן אתיק אל פני אתיק (לקמן מב):
שחיף. ענין לוח וכן ת״י נסרין דארזא:
פסוק יח
כרובים. פרצוף תינוק כי תרגום של תינוק הוא רביא:
ותמורים. צורת אילן תמר:
פסוק כא
רבועה. מרובעת ור״ל לא עגולה אבל לא היתה שוה הצלעות:
פסוק כב
ומקצעותיו. ענין זויות כמו ולמקצעות המשכן (שמות כו):
פסוק כד
מוסבות. מל׳ סבוב:
פסוק כה
ועב עץ. כמו ועץ עב:
פסוק כו
כתפות. עבר וצד:
וצלעות. הם הקורות השוכבות על ראשי הכתלים ועליהם מניחין ראשי קורות התקרה והוא מלשון צלע וצד כי המה בצדדי הבית:
והעובים. הם קורות התקרה שהמה עבים קצת: