מצודת ציון על יחזקאל· רבי דוד אלטשולר
פרק מ
פסוק א
בעצם. ענין עצמות הדבר וגופו וכן לא נכחד עצמי ממך (תהילים קל״ט:ט״ו):
פסוק ב
ויניחני. מל׳ הנחה:
כמבנה. מל׳ בנין:
פסוק ג
ופתיל. חוט כפול ושזור כמו פתיל תכלת (שמות ל״ט:ל״א) והוא קו המדה:
וקנה. מטה ומקל:
פסוק ה
וטופח. כן יקרא מדת ד׳ אצבעות אגוד יחד:
פסוק ו
במעלותיו. הם המדרגות שעולין דרך בם:
סף. כן יקרא מזוזות הפתח וכן וירעשו הספים (עמוס ט):
פסוק ז
והתא. ענין חדר מה וכן אל תא הרצים (מלכים א י״ד:כ״ח) ויקרא כן על כי הוא בגבול גוף הבנין והוא מל׳ תתאו לכם (במדבר ל״ד:ז׳) שהוא ענין גבול:
אולם. ענין בית שער ועשויה כעין כפה ממעל:
מהבית. מבפנים:
פסוק ט
ואילו. כן יקראו המזוזות על כי היו עגולים כאילן אלה:
פסוק י
מפה. מכאן וכן עד פה תבוא (איוב ל״ח:י״א):
פסוק יב
וגבול. ר״ל מקום פנוי מבלי בנין:
פסוק טו
ועל פני. הוא ענין גובה ע״ש שפני האדם הוא בגובה הגוף:
האיתון. ענין ביאה כמו אתא בוקר (ישעיה כ״א):
על. כמו עם:
לפני. ענין גובה:
פסוק טז
אטומות. ענין סתימה כמו אוטם אזנו (שם לג):
אל התאים. ר״ל בהתאים אל במקום בי״ת וכן ואל הארון (שמות כה):
אליהמה. הם המזוזות:
לאלמות. מל׳ אולם:
ואל איל. והאיל הוא המזוזה:
פסוק יז
לשכות. חדרים כמו ויביאם לשכתה (ש״א ט):
ורצפה. ענין הצעת אבנים למדרך הרגל וכן על רצפת בהט ושש (אסתר א׳:ו׳):
פסוק יח
כתף. צד ועבר:
לעומת. נגד:
פסוק כו
עולותיו. מעלותיו:
פסוק לח
ידיחו. ענין רחיצה ושטיפה במים:
פסוק לט
אליהם. אצלם בסמוך להם:
פסוק מב
גזית. מל׳ גזיזה ור״ל מסותתות ביושר:
ויניחו. הוי״ו יתירה:
פסוק מג
והשפתים. ת״י ענקלין והם ווין על רביעית הארז שעל העמודים כפופים ראשיהם למעלה שתולין בהם הקרבנות ומפשיטין אותן:
מוכנים. מל׳ הכנה וקביעות:
בבית. מבפנים:
פסוק מד
שרים. מלשון שיר ור״ל משוררים:
ופניהם. ר״ל פתחיהם שהוא פני הבית:
פסוק מה
לכהנים. משרתי ה׳ יקראו כהנים ואם אינם מבני אהרן:
פסוק מז
מרובעת. מלשון רבוע:
הבית. כן יקרא ההיכל כי היה מקורה כעין בית ולא כן החצירות: