מצודת ציון על יחזקאל· רבי דוד אלטשולר
פרק כב
פסוק ב
התשפוט. ענין ויכוח:
פסוק ג
עתה. מל׳ עת וזמן:
פסוק ד
אשמת. מל׳ אשמה ורשע:
וקלסה. ענין לעג כמו לחרפה ולקלס (ירמי׳ כ):
פסוק ה
רבת. מל׳ רבוי:
המהומה. ענין הרעשת קול:
פסוק ז
הקלו. מלשון קלות ובזיון:
הונו. מל׳ אונאה ועושק הממון:
פסוק ח
חללת. מל׳ חול והוא הפך הקדש:
פסוק ט
רכיל. ענין לה״ר:
ואל ההרים. בההרים אל במקום במקום בי״ת:
זמה. עניינו גנות ורשע כמו כי זמה עשו (הושע ו):
פסוק י
ענו. רצה לומר אנסו ולכן תחשב לה לענוי:
פסוק יב
ותבצעי. כן נקרא חמדת העושר כמו ויטו אחרי הבצע (ש״א ח):
פסוק יג
בצעך. כן נקרא גם העושק כמו בוצע בצע רע לביתו (חבקוק ב׳:ט׳):
פסוק טו
וזריתיך. ענין פזור:
והתימותי. מלשון תם והשלמה וכליון:
פסוק טז
ונחלת. מל׳ חלול:
פסוק יח
לסיג. כן נקרא פסולת הכסף כמו הגו סיגים מכסף (משלי כ״ה:ד׳):
נחושת ובדיל וגו׳. שמות מיני מתכות מחולפות:
כור. כן שם הכלי שמזקקין בו הכסף והזהב כמו וכור לזהב (שם וז):
פסוק כ
לפחת. מל׳ הפחה ונשיבה:
להנתיך. מלשון התכה ויציקה:
פסוק כא
וכנסתי. מל׳ הכנסה:
ונפחתי. מל׳ הפחה:
עברתי. מל׳ עברה וזעם:
ונתכתם. מל׳ התכה:
פסוק כד
גושמה. מל׳ גשם ומטר:
פסוק כה
קשר. ענין אגודה בהסכמה אחת:
חוסן. ענין חוזק כמו וחסון הוא כאלונים (עמוס ב׳:ט׳):
ויקר. ענין כבוד:
פסוק כו
חמסו. ענין הסרה כמו נחמסו עקביך (ירמיה יג):
ויחללו. ענין בזיון:
ואחל. מל׳ חלול:
פסוק כח
טחו. ענין מריחה לסתום הנקב:
תפל. כל דבר שאינו מתוקן כל צרכו קרוי תפל וכן והנם טחים אותו תפל (לעיל יג):
חוזים. מתנבאים:
פסוק כט
הונו. מל׳ אונאה ועושק ממון:
פסוק ל
גודר גדר. הכותל תקרא גדר:
בפרץ. שבר הכותל:
פסוק לא
עברתי. מל׳ עברה וזעם:
כליתים. מל׳ כליון: