מצודת ציון על יחזקאל· רבי דוד אלטשולר
פרק כא
פסוק ב
והטף. הוא מל׳ נטיפה והזלה ומושאל בענין הדבור כמו אל תטיפו יטיפון (מיכה ב׳:ו׳):
פסוק ג
מצית. ענין הבערה כמו ותצת בסבכי היער (ישעיהו ט׳:י״ז):
ואכלה. ושרפה:
לח. מל׳ לחות ורטיבות:
תכבה. מל׳ כבוי:
להבת שלהבת. עניינם אחד ובא הכפל לחזק:
ונצרבו. ענין שריפה כמו כאש צרבת (משלי טז):
פסוק ד
כל בשר. כל אדם:
פסוק ה
אהה. ענין לשון צעקת יללה:
פסוק ח
מתערה. הוא תיק החרב וכן וישלפו מתערה (ש״א י״ז):
פסוק יב
ורפו. מלשון רפיון ויאמר על הנבהל ומתייאש:
וכהתה. ענין עכירות וחושך כמו כהה הנגע (ויקרא יג):
ונהיתה. מל׳ היה:
פסוק יד
הוחדה. מל׳ חדידה ושנון:
מרוטה. ענין לטוש וצחצוח כמו נחושת ממורט (מלכים א ז):
פסוק טו
ברק. להט וזוהר כמו וברק חנית (נחום ג):
שבט. שרביט:
פסוק טז
לתפוש. ענין אחיזה:
בכף. בכף היד:
היא הוחדה חרב. כמו הפך היא חרב הוחדה וכן כל רבים עמים (תהילים פ״ט:נ״א):
פסוק יז
והילל. מל׳ יללה:
מגורי. ענין קבוץ ואסיפה כמו אוגר בקיץ (משלי י):
אל חרב. כמו בחרב וכן ואל הארון (שמות כה) ור״ל ובהארון:
את עמי. עם עמי:
ספק. ענין הכאה כמו ויספוק את כפיו (במדבר כ״ד:י׳):
ירך. הוא צד האדם:
פסוק יח
בוחן. ענין חוזק כמו אבן בוחן (ישעיה כח):
ומה. עניינו כמו ולמה וכן מה יתאונן אדם חי (איכה ג׳:ל״ט):
פסוק יט
והך. מל׳ הכאה:
ותכפל. מל׳ כפל:
שלישתה. מל׳ שלשה:
החודרת. מל׳ חדר:
פסוק כ
למוג. ענין המסה:
המכשולים. ענין התשות ונפילת הכח:
אבחת. עניינו כמו טבחת בחלוף אל״ף בטי״ת באטב״ח:
אח. כמו האח והוא ענין לשון יללה:
מעוטה. ענין עטיפה וכריכה כמו מעטה תהלה (ישעי׳ סא):
פסוק כא
התאחדי. מל׳ אחד:
השימי. מל׳ שימה:
השמילי. מל׳ שמאל:
אנה. להיכן:
מועדות. מזומנות כמו מועדים לפני היכל ה׳ (ירמיה כ״ד):
פסוק כב
והניחותי. מלשון מנוחה ויאמר על השקטת הכעס וכן והניחותי חמתי בך (לעיל טז):
פסוק כד
ויד. מקום כמו יד אבשלום (ש״ב יח):
ברא. מל׳ ברירה כמו ברו לכם איש (ש״א יז):
פסוק כה
את רבת. אל רבת וכן ואת יהודה כמו וירדפו אל מדין (שופטים ז):
בצורה. מל׳ מבצר:
פסוק כו
לקסם קסם. ענין כשוף:
קלקל. ענין לטישה וזכוך כמו והוא לא פנים קלקל (קהלת י׳:י׳) והוא מל׳ נחושת קלל (לעיל א):
בתרפים. צלמים מגידים עתידות ע״י כישוף כמו ותגנוב רחל את התרפים (בראשי׳ לא):
פסוק כז
כרים. כעין אילים עשויים מברזל ובהם מנגחים בחומה להפילה כמוזכר ביוסיפון וכן ושים עליה כרים (לעיל ד):
סוללה. הוא תל העפר מול החומה לעלות עליה להלחם על העיר:
דיק. כעין מגדל מעץ מול העיר והוא מתחבולות המלחמה:
פסוק כח
שבועי שבועות. מל׳ שבועה:
פסוק כט
עלילותיכם. מעשיכם:
פסוק ל
חלל. מחולל והוא הפוך הקדושה:
בא. ענין שקיעה כי בא השמש (בראשית כח):
יומו. השמש תקרא יום כמו לרוח היום (בראשית ג׳:ח׳) ור״ל הצלחתו המאיר׳ כשמש:
קץ. סוף:
פסוק לא
המצנפת. כובע המיוחדת לחשובים ומושלים:
פסוק לב
עוה. מל׳ עות ועקום:
אשימנה. מלשון שימה:
פסוק לג
פתוחה. שלופה מתערה כי בהיותה בתערה כאלו היא סגורה:
להכיל. ענין החזקה וסבל כמו כי מזבח וכו׳ קטן מהכיל (מ״א ח):
פסוק לד
בחזות. ענין ראיית הכוכבים כמו החוזים בכוכבים (ישעי׳ מז):
אל צוארי. עם צוארי ר״ל דומה להם:
בא. ענין שקיעה:
יומם. כן תקרא השמש ור״ל שמש הצלחתם:
פסוק לה
תערה. הוא תיק החרב:
מכורותיך. מגורותיך כמו מכורותיך ומולדותיך (לעיל טו):
פסוק לו
זעמי. ענין כעס:
עברתי. מלשון עברה וקצף:
אפיח. ענין נשיבת האויר להבעיר האש:
בוערים. מבעירים אש:
חרשי משחית. אומני השחתה: