מצודת ציון על הושע· רבי דוד אלטשולר
פרק ט
פסוק א
גיל. ענין שמחה:
גרנות. כן נקרא מקום התבואה:
פסוק ב
ויקב. הוא הבור שלפני הגת והיין יורד בו כמו וגם יקב חצב בו (ישעיהו ה׳:ב׳):
ירעם. מל׳ מרעה:
ותירוש. ענבי היין:
יכחש. ישקר:
פסוק ג
טמא. ר״ל מתועב ומאוס:
פסוק ד
יסכו. מל׳ נסך ויציקה:
יערבו. ענין מתיקות כמו וערבה לה׳ מנחת (מלאכי ג׳:ד׳):
אונים. ענין גזל הבא בכח ואון וכן וידיו תשבנה אונו (איוב כ׳:י׳):
לחמם. גם הבשר יקרא לחם וכן את קרבני לחמי (במדבר כח):
לנפשם. לעצמם:
פסוק ה
מועד. זמן קבוע כמו העביר המועד (ירמיה מו):
פסוק ו
משוד. מל׳ שודד ועושק:
מוף. יתכן שהוא נוף והוא שם מקום במצרים ובאה המ״ם במקום הנו״ן וכן כמהם וכמהן (ש״ב יט):
מחמד. מלשון חמדה:
קימוש. מין קוץ:
יירשם. מל׳ ירושה:
חוח. מין קוץ:
פסוק ז
הפקודה. ענין זכרון:
ורבה. הוי״ו יתירה:
משטמה. ענין נטירת איבה כמו וישטום עשו (בראשית כז):
פסוק ח
צופה. כן יקרא הנביא וכן צופה נתתיך (יחזקאל ג):
פח. רשת:
יקוש. מל׳ מוקש:
פסוק ט
העמיקו. ר״ל הרבו כי כמו דבר העמוק הוא רב מהאדם מהגיע אליו כן כל דבר הרבוי בתכלית קרוי עומק:
פסוק י
כבכורה. כן יקרא הפרי שנגמר בשולו וכן בכורי ענבים (במדבר יג):
וינזרו. ענין פרישה כמו נזרו אחור (ישעיה א):
לבושת. העכו״ם תקרא כן על כי היא לבושת לעובדיה:
שקוצים. מלשון שקץ ותעוב:
פסוק יא
יתעופף. מל׳ עפיפה ופריחה:
פסוק יב
ושכלתים. ענין מיתה כמו ושכלה אתכם (ויקרא כו):
בשורי. כמו בסורי בסמ״ך והוא מל׳ הסרה:
פסוק יג
שתולה. ענין נטיעה כמו כעץ שתול (תהלים א):
בנוה. ענין מדור:
פסוק יד
משכיל. מל׳ שכול ומיתה:
צומקים. יבשים ונגובים ולזה יקראו הענבים היבשים צמוקים כמ״ש ושני צמוקים (ש״א ל):
פסוק טו
סוררים. סרים מדרך הטוב ומורדים: