מצודת ציון על איוב· רבי דוד אלטשולר
פרק ב
פסוק ג
ועודנו. ועודו הוא:
ותסיתני. מל׳ הסתה ופתוי:
לבלעו. להשחיתו כמו בלע ה׳ (איכה ב):
פסוק ז
מכף רגלו. כמו שנקרא תוך היד כף כן נקראה תחתית הרגל:
קדקדו. הוא אמצעית הראש מקום יחולק שם השער אילך ואילך:
פסוק ח
להתגרד. ענין חיכוך ובדרז״ל גורד כדרכו ואינו חושש (שבת קמז):
פסוק ט
ברך. לשון כנוי כלפי מעלה:
פסוק י
הנבלות. פחותות וגרועות:
פסוק יא
ויועדו. מלשון וועד ואסיפה: