מצודת ציון על איוב· רבי דוד אלטשולר
פרק א
פסוק ג
צמד. זוג וכן ויקח צמד בקר (ש״א יא) על כי דרכם ללכת מצומדים ומחוברים יחד:
פסוק ה
הקיפו. סבבו כמו הקף פעם אחת (יהושע ו׳:י״א):
ויקדשם. ענין הזמנה כמו התקדשו למחר (במדבר יא):
וברכו. לשון כנוי כלפי מעלה:
פסוק ו
בני האלהים. הם המלאכים הקרובים אל השכינה להיות מבני ביתה וכן ויריעו כל בני אלהים (לקמן לח):
על ה׳. סמוך לו וכן החונים עליו (במדבר ב) ואמר בלשון בני אדם:
השטן. מלאך מקטרג:
פסוק ז
משוט. ענין ההליכה אנה ואנה כמו שטו העם ולקטו (שם יא):
פסוק י
שכת. ענין גדר כמו הסר משוכתו (ישעיה ה):
פסוק יא
וגע. מל׳ נגיעה:
על פניך. בעבור כעסך וכן אתן את פני (ויקרא כ׳:ג׳) וזה על כי בהפנים יוכר הכעס:
יברכך. לשון כנוי כלפי מעלה:
פסוק יד
ומלאך. שליח:
פסוק טו
ותפול. ענין חנייה כמו נופלים בעמק (שופטים ז):
ואמלטה. ענין הצלה:
פסוק טז
אש אלהים. דרך המקרא שרוצה להגדיל דבר מה סומכו למלת השם וכן ארזי אל (תהלים פ):
פסוק יז
ראשים. חלקים כמו וראש אחד בא (שופטים ט׳:ל״ז):
ויפשטו. מל׳ התפשטות ושטיחה:
פסוק יט
מעבר. מפאת:
פנות. זויות:
פסוק כ
מעילו. שם מלבוש מה:
ויגז. ותלש כמו קרחי וגזי (מיכה א):
פסוק כא
יצתי. כמו יצאתי באל״ף:
פסוק כב
נתן. עניינו האמירה על הדבר וכן נתנו לדוד רבבות (ש״א יח) ויתכן שהוא מל׳ שם יתנו צדקות ה׳ (שופטים ה):
תפלה. ענין דבר גרוע שאין בו טעם וכן ובנביאי שומרון ראיתי תפלה (ירמיה כג):