אור ברסלב

מצודת דוד על תהילים· רבי דוד אלטשולר

פרק קלו

פרק קלה

פסוק א

כי לעולם חסדו. כי חסד ה׳‎ הוא דבר המתקיים לעולם ולא כן חסדו של ב״‎ו:

פסוק ב

האלהים. הם מלאכי מעלה:

פסוק ג

האדונים. הם צבא השמים וכסיליהם שהם אדונים למשול בארץ וה׳‎ הוא אדון אליהם ולכל אשר יחפוץ יטם:

פסוק ד

לעושה. מוסב על מלת הודו לומר הודו לעושה נפלאות גדולות וכן כולם:

לבדו. ואינו צריך לעזר מלאכי מעלה:

פסוק ו

על המים. והוא נגד הטבע כי טבע המים לעלות ממעל לארץ:

פסוק ח

את השמש. ר״‎ל הודו לעושה את השמש למשול ביום וקבע לו תחומו ולא יעבור:

פסוק י

בבכוריהם. ביד בכוריהם כי כאשר שמעו הבכורים ממכת בכורות עמדו על אבותיהם למהר לשלח את ישראל:

פסוק יא

ויוצא. ר״‎ל הודו לאשר הוציא את ישראל מתוך מצרים:

פסוק יב

ביד. ר״‎ל הודו לאשר הוציא ביד חזקה ובזרוע נטויה והמשילו לגבור הנוטה בידו מול האויב בהלחמו עמו ואמר הודו לו על שהוציאם ביד רמה ולא כעבדים הבורחים:

פסוק יג

לגזרים. לקרעים הרבה לכל שבט שביל לעצמו:

פסוק יד

והעביר. הודו לאשר העביר את ישראל בתוך הים:

פסוק טו

ונער. הודו לאשר נער וטרד בתנועה חזקה את פרעה וגו׳‎:

פסוק טז

למוליך. ר״‎ל היה מוליכם בדרך הישר ע״‎י עמוד הענן:

פסוק יח

ויהרוג. הודו לאשר הרג מלכים אדירים של כנען והם המלכים הגדולים שזכר וכפל הדבר במ״‎ש:

פסוק יט

לסיחון. הודו לאשר הרג לסיחון וגו׳‎ ובעבור חזקו פרטו לעצמו:

פסוק כ

ולעוג. הודו לאשר הרג גם לעוג וגו׳‎ ובעבור חזקו פרט גם אותו:

פסוק כא

ונתן. הודו לאשר גם נתן ארצם לנחלה עם כי לא שאלו רק לעבור בגבולו:

פסוק כב

נחלה. הודו לאשר נתנם נחלה לכל ישראל עבדו כי לקיים שבועתו להאבות היה די אם היה נתנם להצדיקים שבדור:

פסוק כג

שבשפלנו. הודו לאשר זכר אותנו בעוד היינו בתכלית השפלות במצרים נבזים ומלוכלכים בעבודת פרך:

פסוק כד

ויפרקנו. הודו לאשר פרק והושיע לנו מצרינו:

פסוק כה

נותן. הודו לנותן לחם לכל הבריות ומשגיח על הכל:

פסוק כו

לאל השמים. לאל היושב בשמים העליון על כל:

תוכן העניינים

מצודת דוד על תהילים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה